גיוון התפיסות של אלוהות, סגידה, גאולה ועניינים דתיים אחרים נעשה בולט אפילו יותר כאשר מרחיבים אותו מעבר למסורות הדתיות העתיקות הגדולות אל דתות מודרניות. תנועות דתיות חדשות אינן רק רבות במספרן אלא הן גם מגוונות מאוד בינן לבין עצמן. חלקן נובעות ממסורות נוצריות, לחלקן יש מקור אוריינטלי; יש שמבקשות להחיות מסורות מיסטיות; ואחרות מאמצות את המטפיזיקה הספיריטואליסטית של תורות "העידן החדש" (ניו אייג'). למען מטרות מיידיות, רק כדי להדגיש את טווח הביטויים של דתיוּת, אנחנו יכולים להתייחס לדת ספציפית חדשה אחת שהיא שונה מכל אלה – סיינטולוגיה. מבחינות מסוימות, סיינטולוגיה נראית כדת הדומה לבודהיזם, לג'ייניזם ולמסורת הסאנקייה בהינדואיזם, אבל ההנחה שעליה מתבססת תורת הגאולה שלה היא הנחה של טכניקות תרפויטיות שיטתיות ומעשיות. היא מציעה לחסידיה נתיב הדרגתי של הארה רוחנית. היא טוענת לשחרר את חסידיה ממעמסת ההשפעות המטרידות של טראומות מהעבר, בין אם ההתנסות בהן היתה בהווה או בחיים קודמים. הסיינטולוגיה היא נטולת דוֹגמות, ולמרות שהיא מכירה בקיומה של ישות עליונה, שנקראת במונחים המופשטים שלה "הדינמיקה השמינית", היא נמנעת מלנסות לתאר את תכונותיה. כמו כן, ישות זו אינה המושא של תפילת תחנונים או של דבקות. מאמינים שהאדם הוא ישות רוחנית, תטן, שמשתכן בגופי אדם גשמיים בתקופות חיים עוקבות. למרות שהתטן אינו מהווה חלק מהעולם הפיזיקלי, אומרים שהוא הסתבך איתו, ורכש לעצמו בתהליך מיינד ריאקטיבי שמגיב באופן רגשי ולא רציונלי לכל דבר שמזכיר התנסויות מכאיבות וטראומתיות. הגאולה היא התהליך שבו אותו מיינד ריאקטיבי מופחת ולבסוף מחוסל, וכך מאפשר לאדם להגיע למלוא הפוטנציאל שלו בחיים. לכן, בעוד שבתוכנית הקארמית הבודהיסטית, אומרים שמעשים שאינם זכורים מהעבר קובעים באופן בלתי הפיך את ההתנסויות בתקופת החיים הנוכחית, הטכניקות של סיינטולוגיה, כך מאמינים, מאפשרות לאדם להיזכר, להתמודד ולהתגבר על ההשפעות הרעות של אירועים מטרידים מהעבר. השאיפה האולטימטיבית היא שהתטן יתקיים מחוץ לתחום הפיזי ולפיכך מחוץ לגוף – מצב שיש לו אנלוגיות בתפיסה הנוצרית של גאולת הנפש, אם כי זה מצב שמושג בנהלים שונים מאוד ומבוטא במונחים שונים מאוד.
מבחינות מסוימות, סיינטולוגיה נראית כדת הדומה לבודהיזם, לג'ייניזם ולמסורת הסאנקייה בהינדואיזם, אבל ההנחה שעליה מתבססת תורת הגאולה שלה היא הנחה של טכניקות תרפויטיות שיטתיות ומעשיות. היא מציעה לחסידיה נתיב הדרגתי של הארה רוחנית.
הסיינטולוגיה שונה באופן קיצוני הן מתורת הגאולה הנוצרית והן מהבודהיזם, בכך שהיא טוענת לקביעת סטנדרט אחיד לטכניקות המובילות לגאולה ולהסברתן באופן רציונלי. היא מיישמת שיטות טכניות מודרניות על שאיפות רוחניות בניסיון להכניס לתרגילים רוחניים ודאות ושימוש בשיטה שמוסברת באופן פרגמאטי. סיינטולוגיה, שהופיעה בתקופה שבה העולם החילוני נשלט באופן הולך וגובר על-ידי המדע, מחויבת גם לרעיון שהאדם צריך לחשוב בצורה רציונלית ולשלוט ברגשותיו המטרידים כאמצעי לעבר הארה רוחנית וגאולה. היא מייצגת זרם חשוב אחד במגוון הביטויים הדתיים של ימינו בתרבות דתית פלורליסטית.