הכרזה
על דת, זכויות האדם והחברה

הקדמה

בימינו נתונה הדת לדיונים רבים ומחשבה ביקורתית. אך עם זאת, ההשפעה המתרבתת שלה חשובה הרבה יותר. מייסד דת הסיינטולוגיה ל. רון האברד האמין כי דת היא התחושה הראשונה של שייכות לקהילה. ״כאשר לדת אין השפעה בחברה או שמפסיקה להיות לה השפעה, המדינה יורשת את כל הנטל של מוסריות הציבור, הפשיעה וחוסר הסובלנות״, הוא כתב. ״ואז היא חייבת להשתמש בענישה ומשטרה. אולם זה לא מצליח היות ולא ניתן לאכוף בהצלחה רבה מוסריות, הגינות וכבוד עצמי שאינם טבועים באינדיבידואל. רק באמצעות מוּדעוּת רוחנית והחדרת ערכן הרוחני של הסגולות האלה אפשר להביא אותן לידי ביטוי. חייבים להיות יותר שיקול דעת ויותר סיבות רגשיות כדי להיות מוסרי וכו׳, מאשר איוּם בהטלת משמעת על האדם.״

תומס אקווינס החזיק בדוקטרינה מקודשת שמדע נובע מעקרונות שהוכרזו על-ידי האור של מדע גבוה יותר, המדע של אלוהים, ומכיוון שגם אמונה וגם היגיון מגלים אמת, קונפליקט ביניהם אינו אפשרי מאחר ששניהם נוצרו על-ידי אלוהים. לכן, במקום להיות מנוגדים, הדת והמדע צריכים להשלים אחד את השני, כשהדת מספקת יד מנחה כדי לרתום את התגליות המדעיות העצומות של העידן שלנו כדי שהן ישמשו לשלום, סובלנות וזכויות אדם לטובת כולם.

אנחנו חיים בעולם שבו פתרונות רבים אשר פותחו על מנת לרפא את הבעיות הבוערות של העולם מתעלמים מהטבע הרוחני של האנושות. עלייתו של הפסיכיאטר נטול הנשמה מעל איש הכמורה לא עשתה דבר כדי לפתור בעיות אלה. להפך, ההתפרצות של חוסר הסובלנות, מגפת ההתמכרות לסמים, ההתגברות של פגעי הבערות, הפשע וחוסר המוסריות, והעלייה המהירה במעשי טרור וסכסוכים בינלאומיים מוכיחים את חוסר התועלת שיש בפתירת הבעיות האלה על-ידי פתרונות מדעיים.

דת ואמונה ממלאות תפקיד חיוני בחברה, לא רק עבור הפרט אלא גם עבור החברה ככלל. דת הסיינטולוגיה מאמינה שחידוש ההכרה בעליונות שיש לנפש האדם תביא לתחיית הציוויליזציה שלנו. עם הבסיס הזה, אנו מאמינים שדבקות בכללים האלה תגבש את היסוד לקידום חופש הדת, הצדק והשלום בעולם, וההגנה על זכויות האדם.

זכויות הפרט

1. כל אדם, ללא קשר לגזע, צבע, מין או מוצא אתני, הוא אדם רוחני, הראוי לכבוד וראוי להערכה.

2. לכל אדם יש אחריות, למען טובת הכלל, לפעול כדי לשפר את המשפחה שלו, את הקהילה שלו ואת החברה כולה. כפי של. רון האברד כתב ״אדם הוא בעל ערך רק במידה שבה הוא יכול לשרת אחרים״.

3. לכל אדם יש את הזכות לקבוע את הדת ואת עיקרי האמונה שלו. הזכות הזאת כוללת את החופש לבחור לשנות את דתו או אמונתו. אין למדינות או לקבוצות דתיות הזכות לשלוט, באופן ישיר או עקיף, באמונות הדתיות של אדם. גם אין למדינות הזכות למנוע את חופש האדם להתחבר או לעזוב קבוצות דתיות.

4. לכל אדם יש הזכות להתחבר אל אחרים, להתארגן איתם למטרות דתיות, לבטא את האמונות הדתיות שלו, לנהוג לפיהן ולהכריז עליהן בפומבי. חופש דת או אמונה חייב לכלול את הזכות להחזיק ברשות האדם את הכתבים והטקסטים של הדת שבה הוא בחר, לערוך טקסים דתיים ביחידות ובפומבי ולגדל את ילדיו לפי המסורת הדתית שלו, ללא התערבות בזכויות שלו לחופש דת או אמונה, ובמימוש הזכות הזו בהגיעו לבגרות.

האחריות להגן ולקדם את זכויות האדם

5. מדינות חייבות להגן באפקטיביות על הזכות לחופש דתי עבור כל האזרחים, קבוצות של אזרחים, הורים ונערים החברים בקהילה, לוודא שקווי המדיניות שלהן בקשר למיעוטים דתיים עולים בקנה אחד עם עקרונות השוויון ואי-האפליה גם במגזר הפרטי וגם במגזר הציבורי. אל למדינות לתבוע לעצמן את האחריות למצפון האדם על-ידי קידום, אכיפה או מתיחת ביקורת על דת או אמונה מסוימות או אפליה על בסיס דת או אמונה. מדינות חייבות לטפח אוירה של סובלנות לדתות מיעוט. אם עולים חילוקי דעות כלשהם בין המדינה לדת, על המדינה להיכנס לדיאלוג עם הדת בתום לב, בשימוש באמצעים לאומיים ובינלאומיים למניעת קונפליקט כדי לפתור סכסוכים כאלה.

6. כל הגבלה על החופש לבטא דת או אמונה תותר רק אם היא א) קבועה בחוק, ב) נחוצה כדי להגן על הבטיחות, הסדר, הבריאות או ערכי המוסר של הציבור ו-ג) משתמשת באמצעים הכי פחות מגבילים הדרושים כדי להבטיח שהיא מיושמת באופן שאינו שולל את הזכויות האינדיבידואליות והקולקטיביות לחופש מחשבה, מצפון ודת. אסור למדינות להשתמש לרעה באכיפת החוק או בסמכויות רגולטוריות כדי להצדיק פעולות שבאופן ישיר או עקיף פוגעות באמונות דתיות או בפעילויות דתיות. ניסיונות תחת המסווה של אכיפת חוק כדי להעמיד לדין יחידים או קבוצות על העיסוק בדתם מהווים משפטי כפירה המפרים חירויות בסיסיות.

7. גזענות, קסנופוביה, אפליה מינית, אי-שוויון אתני ואידיאולוגי, וכל צורות האפליה הדתית מצביעים על הענשת החברה וחייבים לגנותם.

8. כפי שמפורט ב-׳הכרזה על העקרונות של סובלנות׳ שפורסמה על-ידי אונסק״ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, לאמצעי התקשורת יש את החובה להימנע להפיץ מידע המשמיץ מיעוטים, לרבות טקסים דתיים ואמונות של מיעוטים. סובלנות תומכת בזכויות אדם ופלורליזם על-ידי דרישת כבוד, קבלה והערכה של המגוון עשיר של הדתות, הגזעים, הקבוצות הקבוצות האתניות והתרבויות של העולם שלנו. זוהי לא רק חובה מוסרית, זוהי גם דרישת החוק. מדינות חייבת להישאר לגמרי ניטרלית בנושאים דתיים. אסור שהמידע לציבור וקמפיינים חינוכיים בנוגע לקבוצות מיעוטים מטעם מדינות יפלה או ישמיץ, או יוכתם על-ידי הטפה אידיאולוגית או מצדדת. באופן דומה, אמצעי התקשורת צריכים לקחת תפקיד בונה ולהימנע מלעודד קסנופוביה, גזענות, אפליה מינית, אנטישמיות, דחייה, שוליות, השמצה ואפליה המופנים נגד מיעוטים דתיים ואחרים.

9. מדינות חייבות לכבד ולקדם פלורליזם ושוני, כי בלעדיהם צדק הוא בלתי אפשרי. אנשים צריכים לקבל יחס שווה ללא קשר לצבע, גזע, דת, מין, מוצא אתני, או מאפיינים מיוחדים אחרים.

10. מקרים חמורים של חוסר סובלנות ואפליה מתרחשים בחלקים רבים של העולם ופוגעים בזכויות אדם וחירויות יסוד. מדינות וארגונים במגזר הפרטי חייבים ליישם את ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, הכרזת האו״ם מ-1981 למיגור כל הצורות של אי-סובלנות ואפליה המבוססות על דת או אמונה, האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות, ההערה הכללית של ועדת זכויות האדם לסעיף 18 שמגדיר דת או אמונה ואוסר על אפליה נגד דתות חדשות או דתות מיעוט, וכל שאר האמצעים הבינלאומיים והאזוריים האחרים של זכויות האדם על מנת לקדם תרבות של סובלנות ולהגן על הזכות לחופש דת ואמונה עבור כולם.

זכויות הילד

11. זכויותיו של כל ילד חייבות להיות מובטחות ומוגנות ללא אפליה מכל סוג, ללא קשר לגזע, צבע, מין, שפה, דת, דעה פוליטית או דעה אחרת, לאום, מוצא אתני או חברתי, קניין, נכות, לידה או מעמד אחר של הילד או של ההורים או האפוטרופוסים החוקיים שלו.

12. מוסדות חינוכיים חייבים באופן פעיל ובכנות לקדם תרבות של מיעוטים וסובלנות אידאולוגית בבתי-ספר. הם צריכים לוודא שמיעוטים דתיים, גזעיים ואתניים מוצגים באור חיובי בספרות החינוכית באמצעות יצירת חומרים וקורסים שמועדדים פלורליזם ושוני.

יחסים בין דת ומדינה

13. צריכה להיות הפרדה בין דת למדינה. ועם זאת, מבלי לכפות שום מערכת של אמונה דתית, מוסדות דתיית והמדינה צריכים לעבוד ביחד כדי לפתור את הבעיות המרכזיות שמייסרות את החברה. לארגונים דתיים יש את הזכות והאחריות לעסוק במעשים טובים המועילים לחברה ומשפרים אותה.

14. בעידן זה של נסיעות בין-יבשתיות ותקשורות בינלאומיות מיידיות, חברות רב-תרבותיות הן צו הגורל שלנו. דתות שונות, קבוצות גזעיות ואתניות חייבות ללמוד לכבד אחת את השנייה ולחיות בשלום וידידות. כשמתרחש פילוג בין חלקים שונים של הקהילה, ארגונים דתיים צריכים להתאחד כדי לעזור לגשר על המחסומים ולפתור את הסכסוך.

חופש דיבור וממשל פתוח

15. חופש הדעה והביטוי נמצאים בלב הדמוקרטיה. לכל אחד יש את הזכות להחזיק בדעות ללא כל הפרעה והזכות לחופש הביטוי, שכוללת את החופש לגלות, לקבל ולהפיץ מידע ורעיונות מכל הסוגים, בלי קשר לגבולות, בעל פה או דרך כל מדיה בחירתו או בחירתה. אף אחד לא יהיה נתון לשום סוג של ריסון, פגיעה או סנקציות בגלל ההתבטאות, הדעות או האמונות שלו או שלה.

16. מדינות צריכות להיצמד לעקרונות יוהנסבורג בדבר ביטחון לאומי, חופש הביטוי וגישה למידע. מוסדות ציבוריים צריכים להיות נגישים בקלות עבור האזרח. ממשל פתוח הוא מרפא לסודיות מופרזת ומבצר נגד שחיתות. אסור ששיקולים של ביטחון לאומי ינוצלו לרעה בתור תירוץ המונע מאזרחים את ההזדמנות לגשת למידע ולבחון את פעולות הממשלה שלהם.

17. מידע כוזב והסתה לשנאה בנוגע לקבוצות מיעוטים וחבריהן חותרים נגד שלטון החוק, הגינות וצדק. מדינות צריכות להשתדל להחזיק ברשותן רק את המידע המדויק, הניטרלי והנחוץ על יחידים וארגונים. לכל אדם צריכה להיות גישה סבירה למידע הנוגע אליו המוחזק על-ידי ממשלות. כאשר מתברר שהמידע הזה כוזב, לכל אדם צריכה להיות הזכות לוודא שהוא יתוקן.

חופש מיחס לא אנושי

18. אין להוציא שום אדם להורג. מדינות צריכות לבטל עונש מוות. אדם חף מפשע אחד שהוצא להורג בצורה שגויה הוא אחד יותר מדי.

19. אין לאלץ אף אדם לעבור טיפול בשוקים חשמליים, או לכפות את השימוש בתרופות המעוותות חשיבה. על מדינות להוציא אל מחוץ לחוק התעללויות כאלה.

דמוקרטיה ושלום

20. משטרים טוטליטריים אינם קבילים כי הם באופן שיטתי שוללים את זכויות האדם ומבקשים לדכא חירויות יסוד. ארגונים בין-ממשלתיים, מדינות דמוקרטיות, ארגונים דתיים וארגוני זכויות אדם צריכים לעבוד בשיתוף עם יחידים ועם ארגונים במדינות אלה כדי לעודד השבת עקרונות וערכים דמוקרטיים בשקט ובשלווה למדינות טוטליטריות.

21. מלחמה היא לא התשובה. בעידן הגרעין, איננו יכולים להרשות לעצמנו סכסוכים מזוינים כדי לפתור מחלוקות לאומיות או בינלאומיות. פתירת סכסוכים באמצעות מוסדות מוסמכים ומוכרים, דיפלומטיה ודיאלוג מהווה אמצעים שעולים לאין ערוך לפתירת סכסוכים ללא מלחמה, והם צריכים להיות הכלים העיקריים בשימושו של ארגון האומות המאוחדות והקהילה הבינלאומית כדי להימנע מעימות חמוש. דתות חייבות לעבוד יחד בהרמוניה כדי לקדם דיאלוג, שלום וסובלנות, ובכך ליצור סביבה של אמון והבנה עם היכולת לפתור את חילוקי הדעות שמבחינה היסטורית עודדו מלחמה ושנאה.

22. דמוקרטיה היא צורת השלטון הטובה ביותר. היא מוציאה אל מחוץ לחוק את הרודנות ומוסרת את השלטון לשירות הקבוצה, במקום שהקבוצה תהיה כפופה לשירות הממשלה. יש לעודד אזרחים להשתתף בעניינים אזרחיים ולהיות מעורבים בתהליך הממשל באמצעות הצבעה ועתירה לממשלה שלהם בנושא רפורמות ותיקוני עוולות. האיכות אמיתית של דמוקרטיה מתבטאת בצורה שבה הממשלה מאפשרת זכויות מלאות ושוות למיעוטים.

הוכרז והונפק היום,

ה-17 בספטמבר 2003, לכבוד הפתיחה החגיגית של ארגון הסיינטולוגיה הבינלאומי המשרד האירופי לענייני הציבור וזכויות האדם, רחוב החוק 91, בריסל.