הזכות לחופש הדת או האמונה היא זכות בסיסית של כל אדם בכל מקום. אבל ברחבי העולם, חופש הדת נמצא תחת מתקפה, עם הגבלות חמורות שקורות בעשור האחרון בכל חמשת האיזורים העיקריים של העולם.
פגיעות בזכות לחופש הדת נפוצות באופן נרחב ומשפיעות על אנשים ברחבי העולם. ארגונים דתיים ואנשים יחידים הקשורים לקהילות דתיות חייבים להתגבר על דיכוי הולך וגדל כאשר הם מבטאים את אמונותיהם או מפגינים את הדת שלהם בציבור.
אנשים בעלי רצון טוב יכולים לעשות רבות כדי לעבוד ביחד במטרה להפוך את הגל הגואה של דיכוי דתי, ולחזק את זכות האדם האוניברסלית לחופש הדת עבור כולם. ראשית, הם יכולים להבין את טבעה של הזכות לחופש הדת ולנקוט פעולה נגד האיומים המתמשכים כנגד הזכות הזו. שנית, הם יכולים ליישם את העקרונות האלה של חופש הדת על-ידי כיבוד זכויותיהן של כל הדתות והאמונות, וללא אפליה כלפי אף אחת מהן. לבסוף, הם יכולים לעבוד עם אנשים מכל הדתות כדי לקדם את חופש הדת וסובלנות דתית, ולהגן עליהם למען כולם ברמת היחסים המשפחתיים והבינלאומיים.
עוינות הולכת ומתגברת
נגד הדת במדיה
המחקר הכלל-עולמי של מכון המחקר פיו על הגל הגואה של הגבלות על דתות מוצא שכחמישה מיליארד אנשים, 75 אחוז מאוכלוסיית העולם, חיים במדינות עם הגבלות ממשלתיות חמורות על דת או מעשי איבה חברתיים חמורים בהקשר לדת, שלעתים קרובות פוגעים במיעוטים דתיים. [41]
אין שום ספק שהמדיה – כל סוגי העיתונות, לרבות עיתונות מודפסת, אור-קולית והמדיה האלקטרונית – מהווה גורם עיקרי בעוינות החברתית החמורה הזו, כשהיא מתקיפה קבוצות דתיות ברחבי העולם. המקרים שבהם דת כלשהי היא קורבן לתעמולה שחורה, דעות קדומות, קביעות סטראוטיפיות, תפיסה מוטעית, אי-הבנה והסתה לשנאה בעיתונות במדינות ברחבי העולם הפכו לנפוצים במידה שלא תיאמן.
המקרה ב-2005 בנוגע לפרסום של הקריקטורות המתארות את הנביא מוחמד, והתגובות האלימות שהוא גרר בעקבותיו ברחבי העולם האסלאמי, הגביר את תשומת הלב של הקהילה העולמית לאי-ההבנות וחוסר המידע במדיה בנוגע לעניינים הקשורים לדת ולאמונה. עם זאת, דעות קדומות ומידע מוטעה בעיתונות ממשיכים להיות בעיה חמורה שמטפחת אפליה דתית, ומלבה עוינות כלפי דתות ואמונות שנמצאות על הכוונת. [42]
לא קיימת כיום מערכת עקרונות, כללים או סטנדרטים בתחום המכריע הזה בנוגע לתיאור דת או אמונה על-ידי המדיה. ללא ניסוח ברור של עקרונות וסטנדרטים כאלה, אין שום אמצעים יעילים כדי להחליט אם דיווחי חדשות מפרים סטנדרטים אוניברסליים של זכויות האדם, בעודם מולידים אפליה או אפילו אלימות כלפי יחידים עקב הקשרים הדתיים שלהם.הגיע הזמן לנסח סדרה של סטנדרטים, המבוססת על העקרונות של זכויות האדם שמהווים חלק מהזכות לחופש הדת, שתדריך את המדיה בתחום הדת או האמונה. כדי לטפל בצורך הדחוף הזה, בחלק הבא כלולה הצעה לאמנה לגבי אתיקה עיתונאית בנוגע לכבוד לדת או לאמונה ("אמנה"), בתור כלי לחינוך המדיה לגבי הזכות לחופש הדת, וכדי לקבוע סטנדרטים נאותים למען סובלנות דתית בדיווחים במדיה בנושאים הקשורים לדת.
האמנה הזאת נוצרה על סמך יותר מארבעים תקנוני אתיקה עיתונאיים לאומיים, יותר משלוש מאות תקנונים עיתונאיים מקצועיים ומסמכים רלוונטיים אחרים המנסחים את הסטנדרטים של OSCE, מועצת אירופה והאו"ם המופיעים בפרסום זה. האמנה לוקחת בחשבון את החשיבות העליונה שיש לעקרונות של חופש הביטוי וחופש הדת ומנסה להגיע לאיזון הולם המשמר את שתי חירויות היסוד האלה.
[41] "הגל הגואה של הגבלות על דת", ספטמבר 2012, מכון המחקר פיו.
[42] ראה, למשל, המכון הדני של קופנהגן ללימודים בינלאומיים, ריטוקן, הלה "אומרים עד כאן: המחלוקת בנוגע לציורי קריקטורות בדנמרק ובארה"ב" 2007, 'ירחון האסלאם', "הזרים החדשים באמריקה: המאבק של מיעוטים דתיים במהלך ההיסטוריה", 13 במרץ 2013, שירות חדשות עולם הבהאים "מחקר פרטני בנושא שנאה דתית", 7 בדצמבר 2013, Commentary, "הגוורדיין מודה בדרגה מסוימת של אנטישמיות", 10 בנובמבר 2011.