החזון של סיינטולוגיה יימצא בטקסטים הידועים של האברד המתחילים בשנות ה-40, אבל במיוחד מאז 1950 כאשר רב-המכר שלו על דיאנטיקה הופיע.
הקשר של דיאנטיקה וסיינטולוגיה הינו גם מבחינה רוחנית ומבחינה היסטורית כה קרוב שניתן לאפיין אותם כשני הצדדים של אותו המטבע. באותו זמן שבו דיאנטיקה נובעת מהמילה היוונית "dia" (דרך) ו-"nous" (נפש), סיינטולוגיה פירושה "לדעת על-ידיעה" שמחבר את המילה הלטינית "scio" (לדעת) למילה היוונית המקבילה שלה "logos". כאשר מצד אחד העקרונות של דיאנטיקה פורסמו לראשונה בתור שיטה שמוצעת כ-"טכנולוגיה של המיינד", סיינטולוגיה, מן הצד השני, שמה את הדגש על היותה פילוסופיה דתית יישומית.
למרות שהמילה science "מדע" נובעת מאותו המונח "scio", יהיה זה הולם להימנע מהבלבול הלא נחוץ בין שתי המילים על-ידי יצירת שינוי מכוון בצורת ההיגוי שלהן. פתרון אחד עשוי להיות להגות "סיינטולוגיה" בסגנון יווני ו-"מדע" בסגנון אנגלי.
ב-1954 הוקמה כנסיית הסיינטולוגיה הראשונה עם עיקרי האמונה שלה עצמה, שנוסחו על-ידי ל. רון האברד. עיקרי האמונה מראים בבירור חברה המאשרת שהיא גוף דתי. בעיקרי האמונה כלולים העקרונות "אנחנו בדת הסיינטולוגיה מאמינים" ב-"זכויות השוות שלא ניתן לשלול אותן" של כל בני האדם כמו גם ההצהרה שהאדם הוא "טוב ביסודו", וארבעת החוקים של אלוהים אשר "אוסרים על האדם. …"
ניתן למצוא קווי דמיון בין סיינטולוגיה לבין דתות מוניסטיות מהמזרח כמו הינדואיזם, בודהיזם, וטאואיזם במיוחד. אופייני גם שספרי-העזר על טקסים של סיינטולוגיה מקשרים את הרקע שלהם עם מיתולוגיות פילוסופיות דתיות כמו הינדואיזם ובודהיזם, ועם התורות של אריסטו, שפינוזה ותומס אקווינס.
התורה של סיינטולוגיה מניחה שהאדם קיים ומבקש לשרוד בשמונה מישורים נפרדים ומצטלבים, שנקראים "דינמיקות" בתיאולוגיה סיינטולוגית. הדינמיקות הספציפיות מתפשטות מהעצמי למשפחה, לקבוצות החוצה אל העולם הרוחני (הדינמיקה השביעית) והישות העליונה (הדינמיקה השמינית) הנקראת גם האינסוף או אלוהים. כל דינמיקה מקיפה את כל הדינמיקות שתחתיה.
המושג של "אלוהים" קיים בהוראה הסיינטולוגית אולם בדרך שונה מאשר ביהדות, בנצרות, באסלאם ובשאר הדתות התיאיסטיות ששורשיהן במסורות הדתיות של המזרח הקרוב. בסיינטולוגיה, אלוהים הוא הרמה הגבוהה ביותר של שמונה הדינמיקות, אותן האדם שואף לאמץ ולדעת באופן מלא. במובן זה המושג של אלוהים, בהוראה הסיינטולוגית, הוא מאוד אישי – זה באמת משאיר לאדם עצמו להגדיר אותו במלואו.
הדוקטרינה של סיינטולוגיה לגבי התחום הרוחני מיוצגת על-ידי "תטן", אשר קשור למושגים בגנוסטיות מוקדמת וחדשה, לפיה האדם אמור להיות מורכב מתטן, מיינד וגוף. השימוש בסיינטולוגיה במילה "תטן" שמוצאה מהאות היוונית "תטה" נעשה כדי להימנע מבלבול עם המונחים הקודמים הקשורים במילה "נפש".
הדרך אל מודעות רוחנית בסיינטולוגיה היא דרך "אודיטינג", שהוא אחד משני העיסוקים הדתיים המרכזיים. אודיטינג מטפל בתטן עם רמות עולות של שירותים דתיים שמאפשרים לתטן לפתור התנסויות טראומתיות בהווה כמו גם מתקופות חיים קודמות. הקלה זו גורמת למודעות רוחנית גבוהה יותר.
הדרך אל מודעות רוחנית בסיינטולוגיה היא דרך "אודיטינג", שהוא אחד משני העיסוקים הדתיים המרכזיים. אודיטינג מטפל בתטן עם רמות עולות של שירותים דתיים שמאפשרים לתטן לפתור התנסויות טראומתיות בהווה כמו גם מתקופות חיים קודמות. הקלה זו גורמת למודעות רוחנית גבוהה יותר.
הפרקטיקה המרכזית האחרת של סיינטולוגיה נקראת "הכשרה" שהיא הלימוד המרוכז של כתבי הסיינטולוגיה – הכתבים, הקלטות והסרטים של האברד. התורה של סיינטולוגיה מאמינה שאפשר להשיג גאולה רוחנית בחיים האלו באמצעות היישום של אודיטינג וגם של הכשרה.
