I.
הקדמה

לאחרונה אני עצמאי ועובד כסופר, עורך, מרצה ויועץ בתחומי התיאולוגיה והדת. כמו כן אני משמש כפרופסור נלווה במחלקה ללימודי דת באוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס, מיזורי ארה"ב.

קבלתי תואר ראשון בפילוסופיה (1962) מאוניברסיטת קווינסי, בקווינסי, אילינוי; תואר ראשון בלימודי דת (1966), בהצטיינות, מהרווארד דיוויניטי סקול, קיימבריג', מסצ'וסטס; ותואר Ph.D.‎ בלימודי דת מיוחדים (1981) מאוניברסיטת סנט מייקלס קולג', בית-הספר לתיאולוגיה של טורונטו, בטורונטו, אונטריו. כמו כן למדתי לימודים מתקדמים באוניברסיטת הרווארד, באוניברסיטת היידלברג בגרמניה ובאוניברסיטת פנסילבניה. באוניברסיטת היידלברג שימשתי כחבר בתוכנית פולברייט בפילוסופיה ובדתות העתיקות של המזרח הקרוב בשנים 1966 ו-1967. באוניברסיטת פנסילבניה הייתי חבר בתוכנית הביטחון הלאומי לשפות זרות, חלק VI, בשפות שמיות, 1969-1968.

מאז 1962 חקרתי באינטנסיביות פלגים דתיים ותנועות דתיות, עתיקות ומודרניות. חלק מלימודי הדוקטורט שלי התמקדו במיוחד בעלייתן של תנועות דת חדשות בארה"ב ומחוצה לה מאז מלחמת-העולם השנייה. מחקר זה עסק בדתות חדשות מבחינת מערכות האמונה שלהן, סגנון חייהן, השימוש בשפה דתית, מנהיגות, מוטיבציה וכנות, וכן בתנאים ההכרחיים לקיומן. באוניברסיטת וושינגטון אני מלמד בקביעות קורס שנקרא 'ההתנסות הדתית בצפון אמריקה' הכולל חלק על תנועות דת חדשות. מלבד העניין המדעי שיש לי בדתות, יש לי ניסיון אישי מעמיק עם חיים דתיים. החל משנת 1958 ועד לשנת 1964 הייתי חבר ב-'מסדר האחים הקטנים', הידוע כ-'מסדר הפרנציסקנים'. במשך אותה תקופה חייתי חיים של נזירות מרכוש, ממין וחיי ציות, וכן התנסיתי בדרכים רבות האופייניות לחיים הדתיים.

לפני עיסוקי הנוכחי, לימדתי במכללת מאריוויל, סנט לואיס, מיזורי, 1981-1980; באוניברסיטת סנט לואיס, מיזורי, 1979-1977, שם שימשתי כמנהל בכיר של הסטודנטים לתואר שני בדת וחינוך; באוניברסיטת טורונטו, אונטריו 1977-1976, שם הייתי מדריך לדת השוואתית; בקולג' סנט ג'ון, סנטה פה, ניו-מקסיקו, 1975-1970, בו הדרכתי בתכנית 'נכסי צאן הברזל' של הספרות (תכנית Great Book); מכללת לה-סאל, פילדלפיה, פנסילבניה, בתקופות הקיץ של 1969-1963, בו שימשתי כמרצה ללימודי התנ"ך ולאנתרופולוגיה של הדת; במכללת בוסטון, בוסטון, מסצ'וסטס, 1968-1967, בו שימשתי כמרצה ללימודי התנ"ך; ובקולג' ניוטון של הלב הקדוש, בניוטון, מסצ'וסטס, בו שימשתי כמרצה ללימודי התנ"ך.

אני חבר מן המניין באקדמיה האמריקאית לדתות. אני קתולי פעיל בכנסיית "כל הקדושים", ביוניברסיטי סיטי, מיזורי.

משנת 1968 נתתי הרצאות וכתבתי על מספר תנועות דת חדשות שעלו במאות התשע-עשרה והעשרים בצפון אמריקה ובמקומות אחרים. בקורסים שנתתי בנושאים של 'האנתרופולוגיה של הדת' (מכללת לה-סאל), 'דת השוואתית' (אוניברסיטת טורונטו), 'ההתנסות הדתית האמריקאית' (אוניברסיטת סנט לואיס), ו-'החוויה הדתית בצפון אמריקה' (אוניברסיטת וושינגטון), עסקתי בתופעות דת כגון 'ההתעוררות הגדולה', שייקריזם, המורמונים, אדבנטיסטים של היום השביעי, עדי יהווה, ניו הרמוני, אונידה, ברוק פארם, יוניפיקיישן, סיינטולוגיה, הארי קרישנה ואחרות. פרסמתי מספר מאמרים ושימשתי כעורך ראשי של ספרים בנושאים של דתות חדשות. אין אני נוהג להעיד על קבוצות דת הפועלות בהווה אלא אם כן יש לי ידע אישי מעמיק אודות אותה קבוצה. העדתי על היבטים שונים של הדתות החדשות בקונגרס האמריקאי, בבית המחוקקים של מדינת אוהיו, בבית המחוקקים של מדינת ניו-יורק, בבית המחוקקים של אילינוי, ובבית המחוקקים של קנזס. הרציתי על נושא הדתות החדשות במכללות, באוניברסיטאות ובכנסים בארה"ב, בקנדה, ביפן, ברפובליקה של סין וכן באירופה.

משנת 1976 חקרתי לעומק את דת הסיינטולוגיה. חקרתי דוגמאות מספקות מתוך הספרות העצומה של סיינטולוגיה (כתבי הדת שלה) על מנת שאוכל להביע את הדעות המובאות במאמר זה. ביקרתי בכנסיות סיינטולוגיה בטורונטו; בסנט לואיס; בפורטלנד, אורגון; בקלירווטר, פלורידה; בלוס-אנג'לס ובפריז, בהם הכרתי את חיי היום-יום של פעילות הכנסייה. כמו כן ערכתי מספר רב מאוד של ראיונות עם החברים בדת הסיינטולוגיה. בנוסף, אני מכיר את רוב החומר הכתוב על סיינטולוגיה, החל ממחקרים אובייקטיביים ועד מאמרים בעיתונות, הן אוהדים והן לא אוהדים.

כחוקר בנושא של השוואה בין דתות, אני מאמין שעל מנת שתנועה או קבוצה יהוו דת, הן צריכות להראות שלושה מאפיינים או סימנים, הנראים בדתות ברחבי העולם. שלושת הסימנים הללו מוגדרים להלן:

(א) ראשית, על דת להיות בעלת מערכת אמונות או דוקטרינות המקשרת את המאמינים למשמעות העליונה של החיים (אלוהים, הישות העליונה, האור הפנימי, האינסוף וכו').

(ב) שנית, מערכת האמונות חייבת לכלול עיסוקים דתיים שניתן לסווגם לשני סוגים: 1) נורמות התנהגות (מצוות עשה ומצוות אל תעשה או מעשים שאסור בשום פנים ואופן לעשות) ו-2) טקסים, פעולות ומעשים אחרים המיועדים לשמור על כללים (טקסים מקודשים, טקסי כניסה לדת, טקסי הסמכה לדת, דרשות, תפילות, טקסי הלוויה, טקסי נישואין, מדיטציה, טקסי טהרה, לימוד כתבי הדת, ברכות וכו').

(ג) שלישית, על מערכת האמונות והמנהגים לאחד גוף של מאמינים או חברים בצורה כזו שתיווצר קהילה שניתנת לזיהוי ובעלת מבנה היררכי או קהילתי, ואשר לה דרך חיים רוחנית התואמת את המשמעות העליונה של החיים, כפי שמאמינים בה חברי הקהילה.

לא כל הדתות מדגישות את כל המאפיינים האלה באותה מידה ובאותו אופן, אך הם קיימים בכל הדתות באופן שניתן להבחין בהם.

על בסיס שלושת הסימנים האלה ועל בסיס המחקר שלי על דת הסיינטולוגיה, אני יכול לקבוע בוודאות שסיינטולוגיה מהווה דת לגיטימית. סיינטולוגיה מכילה את כל הסימנים החיוניים של הדתות הידועות בעולם: (1) מערכת מוגדרת היטב של אמונות, (2) שממנה נובעים מנהגים דתיים (נורמות התנהגות חיוביות ואיסורים על התנהגות, טקסים דתיים, פעולות דתיות, ודרכי פעולה לשמירת כללי הדת), ו-(3) מנהגים אלה מקיימים קהילה דתית שניתנת לזיהוי, ושניתן להבדיל בינה לבין קהילות דתיות אחרות.

II. מערכת אמונות
הורד את הספר הלבן