IV.
סיינטולוגיה וההגדרות
האנליטיות של דת

דרך נוספת שבה דת מוגדרת כיום במדעי החברה היא באופן אנליטי, כלומר, אפיון הדת על-ידי הדרכים השונות בהן היא באה לידי ביטוי. מנקודת מבט זו נראה שקיים קונצנזוס נרחב בין כל הדתות לגבי הצורות שדרכן מבטא האדם הדתי את דתיותו, וכך זה נעשה אפשרי לבסס את אותם היבטים אשר מהווים דתיות זו. היבטים אלה כוללים:

א) אמונות משותפות אשר מהוות את מכלול הדוקטרינה של הקבוצה. ב) השתתפות בטקסים ובפעילות דתית. ג) התנסות בקשר ישיר עם מציאות אולטימטיבית. ד) השגת מידע דתי. ה) התנסות בשינויים או בתוצאות בחיי היומיום שנובעים מההיבטים האחרים של הדתיות (סטארק וגלוק, 1985).

מנקודת מבט זו, השאלה אם סיינטולוגיה מהווה דת תהיה מקבילה לבדיקה אם סיינטולוגיה כמוסד מצפה שחבריה יהיו דתיים, כלומר, שיתנהגו באופן דתי בהתאם לצורות הביטוי הדתיות האוניברסליות.

I.IV. לקיחת חלק בדוקטרינה

על פי ההנחה המקובלת, מוסדות דתיים מצפים ממאמיניהם לקחת חלק בעקרונות הדוקטרינה שלהם. (סטארק וגלוק 1985:256) מבחינה זו ניתן לראות שסיינטולוגיה מציעה מכלול שלם של דברים הקשורים זה בזה שבנויים כך שהמאמינים יוכלו להשיג את הדוקטרינה. למעשה, העיסוק בסיינטולוגיה מורכב במידה שווה מאודיטינג ומהכשרה בעקרונות שלה. סיינטולוגיה טוענת שבעוד שהאודיטינג מאפשר לאדם לראות איך משהו קורה, ההכשרה מלמדת אותו למה זה קורה.

החומר שבו משתמשים בקורסי ההכשרה כולל ספרים, מאמרים, סרטים והרצאות מוקלטות של מייסד הדת, אשר נלמדים בסדר קבוע מראש. לחומר זה יש מעמד מקביל לכתבי קודש של דתות מסורתיות: לא מפרשים או מסבירים אותו. להיפך, יש דגש רב על העובדה שהתלמיד יקבל את דברי המייסד "בצורתם הטהורה". סיינטולוגים מאמינים שמר האברד מצא נתיב מדויק ויישומי לגאולה רוחנית: אם לא מקבלים את התוצאות הצפויות כאשר עוקבים אחר אחד הנהלים של מייסד הסיינטולוגיה, זה בגלל שהנוהל לא הובן או לא בוצע נכון. לכן, האפשרות שייתכן ויש טעות בגרסה המקורית של דברי מר האברד אינה נלקחת בחשבון.

אותם אנשים אשר מנחים את ההכשרה בסיינטולוגיה נקראים "מפקחים" והם מוכרים כמומחים בטכנולוגיית הלמידה ומיומנים במציאת המכשולים שהתלמידים עלולים להיתקל בהם ובמציאת הפיתרון להם. תפקיד נוסף שיש למפקח הוא לוודא שהדוקטרינה נמסרת בצורה נכונה ושלא נוצרות גרסאות שונות או פרשנויות חריגות. המפקח אינו מעביר הרצאות ואינו מציע לתלמיד גרסה אישית שלו על הנושא. אסור למפקח באיסור מוחלט להציע כל סוג של פרשנות מילולית של החומרים, וזאת כדי למנוע שינויים של המקור.

II.IV. השתתפות בטקסים
ובפעילות דתית

דרך נוספת שבאמצעותה נראה שדתות מצפות שהמאמין יפגין את דתיותו היא השתתפות בטקסים דתיים ובפעילות דתית. מבחינה זו ניתן להבחין במבט ראשון שסיינטולוגיה מקיימת את אותם טקסים כמו מוסדות דת אחרים כגון שירותי סופשבוע, חתונות, הלוויות וטקס הענקת שם לתינוקות בני יומם.

אולם אלה אינם הפעילויות היחידות שכלולות בסיינטולוגיה. אודיטינג, העיסוק המרכזי בסיינטולוגיה, הוא פעילות טקסית במובן האנתרופולוגי של המילה: נוהל מובנה מאוד בהתאם לכללים קפדניים שחוזר על עצמו בצורה מדויקת. למעשה, אודיטינג מיושם באמצעות סידרה של צעדים מתוכננים מראש שפותחו על-ידי מייסד הסיינטולוגיה, ואשר יש לבצע אותם ללא כל שינוי. עבור סיינטולוגיה, אודיטינג דורש נתיב מדויק, דרך מדויקת כדי להשיג מצבי מודעות גבוהים יותר. אודיטינג מוגדר כפעילות מדויקת, מוגדרת בדייקנות ואשר מתבצעת על-פי כללים מדויקים:

"אודיטינג עושה שימוש בתהליכים – סידרה מדויקת של שאלות או הנחיות אשר ניתנות על-ידי האודיטור כדי לעזור לאדם לגלות דברים על עצמו ולשפר את מצבו. ישנם תהליכים שונים רבים מאוד, וכל אחד מהם משפר את יכולתו של האדם להתמודד ולטפל בחלק מהקיום שלו. כשמטרה מסוימת של תהליך כלשהו מושגת, התהליך מסתיים וניתן להריץ תהליך אחר כדי לטפל בחלק אחר מחייו של אותו אדם.

מספר בלתי מוגבל של שאלות יכולות כמובן להישאל – העשויות לעזור לאדם, או לא לעזור לו. ההישג בדיאנטיקה ובסיינטולוגיה הוא של. רון האברד בידד את השאלות וההנחיות המדויקות שיביאו להשתפרות בקביעות". (מהי סיינטולוגיה? 1992:156)

לכן ניתן לראות שאודיטינג הוא טקס מדויק וההשתתפות החוזרת ונשנית בטקס זה היא תנאי לכך שאדם ייחשב לסיינטולוג.

III.IV. התנסות ישירה במציאות אולטימטיבית

קיימת הסברה שרוב הדתות המסורתיות מצפות שהמאמינים שלהן ישיגו בזמן כלשהו התנסות ישירה פחות או יותר במציאות האולטימטיבית. ממד זה של דתיות מתייחס להגדרות העצמאיות של הדת, והרחבנו על כך בסקירת ההגדרות העצמאיות של הדת. לכן ציינו שלאותן התנסויות דתיות שאינן רגילות או יומיומיות יש מקום מרכזי בסיינטולוגיה. בדומה לדתות אחרות, מעודדים התנסויות כאלה בהתאם לדוקטרינות והן מפורשות באמצעותן, וקיומן מהווה גם ראייה המאמתת את נקודת המבט הקוסמית של הקבוצה.

סיינטולוגיה מציגה את עצמה כנתיב הדרגתי, מוגדר היטב וודאי לשיפור המודעות, תוך הדרכת אנשים מנקודה של עיוורון רוחני ועד להשגת האושר המצוי בקיום הרוחני. סיינטולוגיה מבטיחה למאמיניה שמודעות מוגברת כזו תאפשר בסופו של דבר להיעשות מודעים לנצחיותם הם, להשיג חירות מושלמת, ידיעה והבנה ישירה של משמעות החיים, המוות והיקום.

סיינטולוגיה מציגה את עצמה כנתיב הדרגתי, מוגדר היטב וודאי לשיפור המודעות, תוך הדרכת אנשים מנקודה של עיוורון רוחני ועד להשגת האושר המצוי בקיום הרוחני.

מטרתה המוצהרת של סיינטולוגיה היא השגת השיקום המלא והמושלם של היכולות הטבעיות של האינדיבידואל כישות רוחנית נצחית. יכולות כאלה ישימו אותו בעמדת גורם, עם ידע שלם, על חומר, אנרגיה, מרחב וזמן, מחשבה וחיים. על-ידי השגת המצב הזה, האינדיבידואל יהיה מסוגל להגיע להבנה ישירה של האינסוף:

"ברמה של Operating Thetan, האדם עוסק בנצחיות שלו עצמו כישות רוחנית. האדם עוסק בתטן עצמו ביחס לנצח; לא לנצח שהשאיר מאחוריו, אלא לזה הנמצא לפניו". (מהי סיינטולוגיה? 1992:222)

אנחנו יכולים אם כן לציין שסיינטולוגיה מצפה ממאמיניה, דרך ההשתתפות שלהם בעיסוקים ובהכשרה של הדוקטרינה שלה, שישיגו שיפור הדרגתי במודעות שיביא בסופו של דבר להתנסות ישירה במציאות אולטימטיבית.

IV.IV. ידע דתי

ההגדרות האנליטיות של הדת טוענות שמוסדות דתיים מצפים שמאמיניהם ירכשו ידע כלשהו על עיקרי האמונה, הטקסים, הכתבים והמסורות שלהם. בקשר לציפייה זו, ניתן להבחין שהעיסוק בסיינטולוגיה כולל אודיטינג והכשרה במידה שווה. ההתחייבות המצופה מהמאמינים כוללת שהם ירכשו ידע בדוקטרינות העיקריות שלה. מבחינה זו הדת מצהירה:

"באמצעות אודיטינג האדם הופך לחופשי. החופש הזה חייב להיות מלווה בידע המלמד כיצד להישאר חופשי. סיינטולוגיה כוללת את ניתוח המבנה של המיינד הריאקטיבי באקסיומות שלה ואת המשמעת והידע-איך הנחוצים כדי לטפל ולשלוט בחוקי החיים. העיסוק בסיינטולוגיה, אם כן, מורכב מחלקים שווים של אודיטינג והכשרה בעקרונות של סיינטולוגיה, שכוללים את הטכנולוגיה של היישום שלהם. ידיעת המנגנונים שגורמים לאובדן החירות הרוחנית היא בעצמה חירות ומוציאה את האדם אל מחוץ לתחום השפעת מנגנונים אלו.

אודיטינג מאפשר לאדם לראות איך משהו קורה, בעוד ההכשרה מלמדת אותו למה זה קורה". (מהי סיינטולוגיה? 1992:164)

לכן יש לציין שבדומה לרוב המסורות הדתיות, העברת הידע של התנועה נראית בעין יפה על-ידי סיינטולוגיה. רכישת המידע הדתי מובטחת באמצעות אותה דוקטרינה דרך התגמול הסמלי עבור אלה שמבינים אותה: כל מי שרוכש ידע על העקרונות שלה יכול לשלוט בחוקי החיים ולהיות חופשי מהסכנות שמאיימות על החירות הרוחנית שלו.

IV.V. השלכות על חיי היומיום

צוין בעבר שרוב המוסדות הדתיים מצפים שלאמונות הדתיות, להשתתפות בטקסים, לחוויה הדתית ולידע על הדוקטרינות העיקריות יהיו השלכות בחיי היומיום של המאמינים שלהם. כפי שנדון לעיל בהתייחסות להגדרות הפונקציונליות של הדת, סיינטולוגיה מציגה את ההנחה שבאמצעות העיסוק בה וההכשרה שלה אנשים משחררים את עצמם מפחדים לא רציונליים, ממחלות פסיכוסומאטיות, נעשים שלווים יותר, משיגים איזון טוב יותר, אנרגיה טובה יותר, מתקשרים טוב יותר, מתקנים ומשפרים את מערכות היחסים שלהם עם אחרים, משיגים מטרות אישיות, נפטרים מהספקות והעכבות שלהם ורוכשים ביטחון עצמי, חשים שמחה ומבינים בבירור כיצד להשיג אושר.

שינוי נוסף שסיינטולוגיה מצפה שיתרחש במאמיניה הוא שהם יעזרו לאחרים לשנות מצבים שהם שואפים לשפר, תוך כדי כך שהם מעודדים אותם להיות אודיטורים:

"הצורך באודיטורים הוא גדול מפני שזה ברור שבני אדם יכולים להיגאל רק אחד בכל פעם. בניגוד לדתות קהילתיות, גאולה זו בסופו של דבר מתרחשת בסיינטולוגיה ביחסים של אחד-על-אחד בין האודיטור לפרקליר. סיינטולוגים רבים עוברים הכשרה כדי להיות אודיטורים, וכל אחד שמבקש לעזור לחבריו יכול גם הוא לעשות כך. בנוסף ולא פחות חשוב, אדם יכול להשיג מיומנות גדולה יותר בטיפול בחיים יותר מאשר הוא אי פעם חשב שזה אפשרי. אין מטרה כדאית יותר מאשר לעזור לאנשים אחרים, ואין דרך טובה יותר להשיג מטרה זו מאשר להיות אודיטור. האודיטורים מיישמים את מה שלמדו כדי לעזור לאחרים באמצעות אודיטינג ולשנות מצבים כאשר הם מוצאים לנכון שמצבים אלה דורשים שיפור.

זוהי שליחותו של הסיינטולוג בעל ההכשרה, והחלומות על עולם טוב יותר שוכנים בתחום ההבנה שלו, החמלה שלו והמיומנות שלו". (מהי סיינטולוגיה? 1992:169)

לכן אפשר להבחין שבדומה לרוב המוסדות הדתיים, סיינטולוגיה מצפה שהשיתוף באמונות שלה, ההשתתפות בטקסים שלה, ההתנסות הישירה במציאות האולטימטיבית והידע בדוקטרינות העיקריות שלה יגרמו להשלכות בחיים היומיומיים של המאמינים שלה. השלכות אלה כוללות שיפור היכולת לטיפול בחיים שלהם, שיפור היכולות האישיות שלהם ושיפור הנטייה והיכולת לעזור לאחרים.

לסיכום, ניתן לראות שסיינטולוגיה מצפה ממאמיניה שיהיו אנשים דתיים, במובן שההגדרות האנליטיות של הדת נותנות למושג זה. למעשה: סיינטולוגיה מספקת מסגרת בה המאמינים יכולים לחלוק את הדוקטרינות העיקריות שלה ומצפה שאותם אנשים שלוקחים בה חלק ישיגו התנסות ישירה במציאות אולטימטיבית, ירכשו מידע על עקרונות האמונה שלהם ויתנסו בהשלכות שיתבטאו בחיי היומיום שלהם. לפיכך, לפי ההגדרות האנליטיות של הדת, סיינטולוגיה מהווה מוסד דתי, מכיוון שציפיותיה בנוגע למאמיניה תואמות למה שמוסדות מסוג זה מצפים ממאמיניהם.

V. סיינטולוגיה וההגדרות של דת לפי גישת Emic
הורד את הספר הלבן