VI.
מסקנות

כתוצאה מהניתוח שנערך כאן, נוכל לסכם שסיינטולוגיה היא דת מכל נקודות המבט הקיימות בדיון הנוכחי של הגדרת המונח הזה במדעי החברה ואשר נסקרו בעבודה הנוכחית.

בדומה לרוב הדתות אשר מהוות את "התסיסה הדתית" הבינלאומית בדורות האחרונים (בין השאר הדתות שמוצאן במזרח, דתות הפנטקוסטליזם והדתות האפרו-אמריקאיות), להתנסויות דתיות שאינן שגרתיות ואינן יומיומיות יש מקום מרכזי בסיינטולוגיה. כמו בשאר הדתות, הדוקטרינה מעודדת, מסדירה ומפרשת חלק מההתנסויות האלה, וחלק מהן נתפשות כהוכחה המאמתת את החזון הקוסמי שבו מאמינה הקבוצה. כתוצאה מכך, סיינטולוגיה תואמת להגדרות העצמאיות של הדת הנמצאות כרגע בשימוש במדעי החברה.

נוכל לסכם שסיינטולוגיה היא דת מכל נקודות המבט הקיימות בדיון הנוכחי של הגדרת המונח הזה.

סיינטולוגיה גם מתאימה למושג של דת כפי שהוא מוגדר כעת מנקודת מבט פונקציונלית, בכך שהיא מהווה גוף של אמונות שבאמצעותו קבוצת אנשים נותנת משמעות לבעיות הבסיסיות של החיים כגון אי-צדק, סבל והחיפוש אחר משמעות החיים, ובשילוב עם עיסוקים אשר דרכם מתמודדים המאמינים עם בעיות אלו ומתעתדים להתגבר עליהן.

בדומה לרוב הדתות, סיינטולוגיה טוענת שגילתה את מסתורי החיים. היא אינה מציעה משמעות גלויה ושרירותית כלשהי לחיי האדם; היא טוענת שגילתה את המשמעות האמיתית. בדרך זו היא מבדילה את עצמה מהפרספקטיבות ההומניסטיות: היא לא מציעה נורמות ערכיות ואתיות כדי לתת משמעות לחיי האדם; להיפך, היא טוענת שהיא יודעת מהו באמת האדם ומהי המשמעות בהא הידיעה של החיים שלו. באותו הזמן, ובגלל השימוש באוצר מילים שדומה לזה שבמדעים, אפשר באופן ברור להבדיל את סיינטולוגיה מהם, מעצם העובדה שהיא אינה מנסה לתאר באופן בלעדי כיצד דברים מתרחשים, היא לא מנסחת שאלות ולא מציגה היפותזה שסותרת אותן שתוביל מאוחר יותר לשינוי שלהן, אלא קובעת שהיא גילתה את הסיבות האמיתיות ומציעה לשתף אחרים בידע זה. לכן, סיינטולוגיה מתאימה להגדרה ההשוואתית של הדת אשר מאפיינת את הדת ומבדילה בינה לבין הפרספקטיבות ההומניסטיות.

סיינטולוגיה מצפה ממאמיניה שיהיו אנשים דתיים, במובן שההגדרה האנליטית של הדת נותנת למושג זה. למעשה: סיינטולוגיה מספקת מערכת אמונות קשורה ומשולבת כך שהמאמינים שלה חולקים את הדוקטרינות העיקריות שלה ומצפים מהם שייקחו חלק בטקסים, ישיגו התנסות ישירה במציאות אולטימטיבית, ירכשו מידע על עקרונות אמונתם ויחוו את התוצאות בחיי היומיום שלהם. לכן, לפי ההגדרה האנליטית של הדת, סיינטולוגיה מהווה מוסד דתי מכיוון שציפיותיה מהמאמינים שלה תואמות לציפיות שמבטאים מוסדות מסוג זה.

לבסוף, מתוך נקודת מבט לפי גישת Emic, אפשר להבחין שסיינטולוגיה נחשבת כדת במרבית ההקשרים התרבותיים בהם היא פועלת, כולל הכרזותיהם של מוסדות ממשלתיים, הצהרותיהם של החברים בדת, ועמדותיהם של חוקרי מדעי החברה שחקרו תנועות דתיות חדשות.

במאמר זה בחנו את ההתאמה בין סיינטולוגיה לבין ההגדרות המודרניות של הדת בהן משתמשים בשטח מדעי החברה. עם זאת, סיינטולוגיה גם תואמת להגדרת הדת ה-"קלאסית" הן באנתרופולוגיה והן בסוציולוגיה.

בשטח הסוציולוגיה, מקס וובר, שנחשב אבי הסוציולוגיה של הדת, העדיף שלא להגדיר את המונח (וובר 1964:1). להיפך, וובר סיווג לפרטי פרטים את הדתות הידועות במספר גדול של סוגים שונים לפי מספר רב של קריטריונים. נראה שסיינטולוגיה מתאימה לסוג מסוים של "דתות ישועה" המוצגות כנתיב לחירות רוחנית מגלגול נשמות או מהמחזור של חיים ומוות (וובר 1964:146). בין דתות הישועה, סיינטולוגיה תסווג בהתאם לקריטריונים של וובר בין הדתות אשר:

  • נוסדו על-ידי נביא אשר ייסד דוקטרינה המיועדת לאפשר את ישועת המין האנושי (וובר 1964:46)
  • יש להן טקסים מאורגנים לפי שיטה בגוף של כללים מקיפים, שהידע שלו דורש הכשרה מיוחדת (וובר 1964:154)
  • טוענות שגאולה ניתנת להשגה באמצעות מאמץ דתי המכוון להגעה לשלמות עצמית (וובר 1964:156)
  • פיתחו נוהל המיועד להשגת קידוש דתי של האישיות (וובר 1964:156)
  • טוענות שקידוש האישיות רומזת על רכישת כוחות על-אנושיים ואת האפשרות להגשים פעולות על-אנושיות (וובר 1964:157).

ההתאמה בין סיינטולוגיה לבין סוג זה של ישועה דתית המפורטת בקטגוריות של וובר מבוטאת בבהירות בפסקה הבאה מתוך 'מהי סיינטולוגיה?':

"בניגוד לאלה המלמדים שהאדם אינו יכול להשתפר, וכל מה שניתן לצפות לו הם שבעים ומשהו שנים בתוך גוף, ישנם מצבים גבוהים יותר ממצב האדם בן-התמותה. מצב ה-OT קיים ויש אנשים שאכן השיגו אותו. בדומה לכל הישג אחר בסיינטולוגיה, ניתן להגיע למצב זה בשלבים. …"

"חלק מהניסים בחיים נחשפו לאור בפעם הראשונה ברמות ה-OT. אחד מהניסים הגדולים ביותר הוא ידע הנצחיות והחירות ממחזור החיים והמוות.

הדרך היא אמיתית ומסומנת בבהירות. כל מה שאדם צריך לעשות הוא להציב את כף רגלו על השלב הראשון בסולם ולעלות לקליר ואחר כך להמשיך ולעלות אל הרמה של Operating Thetan.

אודיטינג מאפשר לאדם לעבור את המרחק מהומו סאפיינס, עם התרופות והסמים שלו, הכאבים שלו, הבעיות שלו, הדאגות והפחד שלו, אל מצבים וחופש גבוהים יותר כישות רוחנית. ניתן להשיג מצבים אלה רק באמצעות אודיטינג. אבל הם אכן קיימים ואכן ניתן להשיגם, והם משקמים אדם לחלוטין ומחזירים לו את הפוטנציאל הטבעי שלו". (מהי סיינטולוגיה? 1992:222-223)

בקשר להגדרה זו וכפי שכבר צוין לעיל, האמונה המרכזית של סיינטולוגיה היא שהאדם הוא תטן, כלומר, ישות רוחנית.

בשטח האנתרופולוגיה, נחשבת הגדרת הדת של סר אדוארד טיילור כהגדרה הקלאסית ביותר. טיילור אפיין את הדת כ-"אמונה בישויות רוחניות" (אוואנס-פריטצ'ארד, 1976: 15-14). בקשר להגדרה זו וכפי שכבר צוין לעיל, האמונה המרכזית של סיינטולוגיה היא שהאדם הוא תטן, כלומר, ישות רוחנית. בהקשר זה, כך כתוב בחוברת ההדרכה של סיינטולוגיה:

"אתה תטן, ישות רוחנית. לא העיניים שלך, לא המוח שלך, אלא אתה. זה לא שיש לך תטן, משהו שאתה מחזיק בנפרד מעצמך; אתה תטן. אתה לא תדבר על התטן שלי; אתה תדבר עליי.

למרות שניתן לשמוע בתורות פילוסופיות גדולות ורבות הרבה מהדברים שבהם סיינטולוגיה מאמינה, מה שהיא מציעה הוא חדש לגמרי: נתיב מדויק שבאמצעותו כל אדם יכול להשיב את האמת והפשטות של העצמי הרוחני שלו. ..." (ספר-העזר של סיינטולוגיה 1994:iii)

אלחנדרו פריחריו, Ph.D.‎
בואנוס איירס
1996

הורד את הספר הלבן