I.
כישורים

כרגע אני עובד בתור פרופסור אורח ללימודי דת באוניברסיטת וושינגטון, סנט-לואיס, מיזורי, ואני מלמד קורסים על "נצרות בעולם המודרני", "תנועות דתיות חדשות באמריקה", "החוויה הדתית בצפון אמריקה" ו-"מבוא לדתות העולם". בנוסף, אני עובד כפרילנסר בתור סופר, עורך, מרצה ויועץ בתחומים של תיאולוגיה ודת. אני חבר במעמד טוב באקדמיה האמריקנית לדת. עותק של קורות החיים האקדמיים שלי מצורף בזאת.

אני בעל תואר ראשון בפילוסופיה מ-1962 מאוניברסיטת קווינסי, אילינוי. בעל תואר ראשון בתיאולוגיה magna cum laude (בהצטיינות) מ-1966 מהפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת הארוורד, בקיימברידג', מסצ'וסטס. דוקטורט בלימודי דת מיוחדים מ-1981 מקולג' סיינט מייקל, בית-הספר לתיאולוגיה של טורונטו, אונטריו. לימודי הדוקטורט שלי כללו מחקר על עלייתן של תנועות דתיות חדשות בארצות-הברית ומחוצה לה לאחר מלחמת-העולם השנייה, בהתייחסות לאמונות שלהן, סגנון החיים בהן, מנהיגות, מוטיבציה וכנות, תנאים חומריים של קיום והשימוש בטרמינולוגיה דתית. כחלק מלימודי הדוקטורט שלי למדתי גם תנועות דתיות קנאיות עתיקות, כגון קהילת קומראן, אורפיזם, דתות המסתורין, ומסדרים דתיים וכתות מימי הביניים. הייתי חוקר בתוכנית פולברייט לפילוסופיה ודתות עתיקות במזרח הקרוב באוניברסיטת היידלברג בשנים 1967-1966, וקיבלתי מלגה במסגרת התוכנית 'לימודי שפה זרה למטרות ביטחון לאומי' ולמדתי שפות שמיות באוניברסיטת פנסילבניה בשנים 1969-1968.

בנוסף להכשרה הקדמית שלי בלימודי דת, הייתי מעורב אישית בחיים הדתיים באופן נרחב בתור אח במסדר האחים הקטנים, שידוע בשמו הפופולארי הפרנציסקאנים. נכנסתי למכללה הדתית המכינה בגיל שתים-עשרה וחצי. בגיל שמונה-עשרה הפכתי לאח מהשורה והתחלתי את הטירונות שלי בתור אח עם שנה של תפילה, מדיטציה ושתיקה. בגיל תשע-עשרה בשנת 1958 נדרתי את הנדרים הראשונים הזמניים של עוני, פרישות וציות. משנת 1958 ועד 1962 למדתי פילוסופיה ושבע האמנויות החופשיות. ב-1962 נדרתי את הנדרים הטקסיים של עוני, פרישות וציות שאחריהם התחלתי את הלימודים הפורמאליים שלי של תיאולוגיה, לרבות כתבי הקודש הנוצריים, תיאולוגיה שיטתית, אתיקה, המשפט הקנוני, היסטוריה של הכנסייה, ארכיאולוגיה וכו'. פירושו של נדר העוני היה שלא היה לי שום רכוש, אפילו לא הבגדים שלבשתי. התגוררתי בשלושה מנזרים שונים באילינוי ובאוהיו וביקרתי ברבים נוספים ברחבי המערב התיכון של ארה"ב. ב-1964 החלטתי לעזוב את המנזר. בעזיבתי פעלתי לפי כל החוקים הקנוניים לגבי עזיבה נכונה וקיבלתי היתר אישי להפר את נדריי מהאפיפיור פול ה-6 ב-1965. אני ממשיך להיות נוצרי קתולי מאמין. בתור אח פרנציסקאני, התנסיתי באורח חיים דתי שדומה מאוד לאורח החיים של החברים בארגון הימי, מבחינת לימודים, משמעת ומחויבות.

לפני התפקיד הנוכחי שלי באוניברסיטת וושינגטון, לימדתי באוניברסיטת סיינט-לואיס, מיזורי, שם הייתי בתפקיד מנהל התוכנית לתואר שני בנושא דת וחינוך וגם נתתי הרצאות בנושא "החוויה הדתית באמריקה" בשנים 1979-1977. אוניברסיטת טורונטו, אונטריו, שם הייתי מורה למחקר השוואתי של דתות בשנים 1977-1976. קולג' סיינט ג'ון, סנטה-פה, מקסיקו, שם הייתי מורה בתוכנית הספרים הגדולים מ-1970 ועד 1975. קולג' לאסאל, פילדלפיה, פנסילבניה, שם הייתי מרצה ללימודי תנ"ך והאנטרופולוגיה של דת בשנים 1973-1969 (סמסטרים של קיץ). בוסטון קולג', צ'סנאט היל, מסצ'וסטס, שם הייתי מרצה ללימודי תנ"ך במהלך השנים 1968-1967. ובקולג' הלב הקדוש בניוטון, מסצ'וסטס, שם הייתי מרצה ללימודי תנ"ך.

משנת 1968 כתבתי והרצאתי על תנועות דתיות חדשות בצפון אמריקה ובמקומות אחרים במהלך המאות ה-19 וה-20, לרבות ההתעוררות הגדולה, שייקרים, מורמונים, הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי, עדי יהווה, הרמוניה חדשה, קהילת אוניידה, חוות ברוק, כנסיית האיחוד, תנועת הרא קרישנה ודת הסיינטולוגיה. לעתים קרובות העברתי הרצאות בנושא דתות חדשות בקולג'ים, אוניברסיטאות וועידות מקצועיות בארצות-הברית, קנדה, אירופה, יפן והרפובליקה הסינית. גם מסרתי עדויות בפני הקונגרס של ארצות-הברית ובתי המחוקקים של ניו-יורק, אוהיו, אילינוי וקנזס, בנוגע להיבטים שונים של הדתות המסורתיות והדתות החדשות בימינו שיש לי לגביהן מידע מיד ראשונה. מסרתי חוות דעת כתובות ועדויות בכל מיני מסגרות ובתי-משפט בנוגע לאגודת רוח הקודש לאיחוד הנצרות בעולם (כנסיית האיחוד), דת הסיינטולוגיה, הינדו וויאסנאוויסט (הרא קרישנה), ויקה, ברודרהוף, המיליציה הנוצרית, אמיש האנבפטיסטים, נוצרים פרה-מילניאליסטים, ראסטפארי ואחרים.

חקרתי את סיינטולוגיה לעומק מאז 1976 לרבות המצבור הגדול של כתבי הדת שלה. באמצעות ביקורים בארגונים ובמרכזים של סיינטולוגיה בלוס-אנג'לס; גילמן הוט ספרינגס, קליפורניה; קלירווטר, פלורידה; סיינט-לואיס; פורטלנד, אורגון; טורונטו; ופריז, למדתי את ההתנהלות היום-יומית של הדת. ערכתי אינספור ראיונות עם סיינטולוגים והתבוננתי בסיינטולוגים כשהם מקיימים את העיסוקים הדתיים שמהווים את לב ליבה של האמונה. אני מכיר גם את רוב הספרות שנכתבה על סיינטולוגיה, החל מעבודות מחקר אובייקטיביות ועד לכתבות חדשותיות ופרשנויות שונות, בין אם בעד או נגד. על סמך המחקר המקיף הזה, ולאור הרקע האקדמי וההתמחות המקצועית שלי, הגעתי למסקנות שאני מפרט בהמשך.

ו. אי-מיטר
הורד את הספר הלבן