איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

III. פעילות טקסית

1. לניסוח התיאורטי של הרעיון של התטן יש גם השלכות טקסיות. עם כל ההסתייגויות, אנחנו יכולים לדבר על כת כנה ואמיתית של התטן, אם לוקחים בחשבון שהרעיון של התטן הוא הרעיון שנותן לסיינטולוגיה את איכותה המיוחדת. במילים אחרות: הפולחנים הפורמאליים, הטקסים הדתיים, היועצים הרוחניים, הייצוגים הסמליים וכו', כולם מהווים את מה שאנחנו יכולים להגדיר כאביזרים בהשוואה לתטן, כשהטקסיות שמכירה בקיומו של התטן (ה-"אודיטינג" שעליו אדבר מאוחר יותר) הינה חיונית. ניתן להתייחס ל-"אביזרים" אלו כאביזרים שפשוט הושאלו מהדת הנוצרית, למרות שלסיינטולוגיה יש נטייה לעבר "דת השוואתית".

אלה הם למעשה לא שני מקורות שונים משום ש-"דת השוואתית" הינה פשוט הפחתה תת-הכרתית של הבעה תרבותית שאינה אירופאית, או שבאה לפני הנצרות לפני שרעיון הנצרות הפך להיות שם דבר (לפחות השימוש שהאברד עושה במונח "דת השוואתית"). בנוגע לתדמית המזרחית של הנושא הדתי שמדגישה את התטן (העצמי) במקום את זה של אלוהים או כל כוח על-אנושי, סיינטולוגיה עדיין נחשבת תקפה ונמצאת לגיטימית מבחינת רעיונות פנומלוגיים משתי סיבות: האופי ה-"אלוהי" שניתן לתטן (שהוא בכל מקרה אכן על-אנושי) והאנלוגיות מבחינת המשמעות שכן קיימות עם דתות אחרות (במיוחד במזרח) ועם הנצרות עצמה.

בכל מקרה, טקסים של סיינטולוגיה כוללים גם טקסים של "הענקת שם" לתינוקות (במקום הטבלה), חתונות והלוויות, בנוסף לעיסוקים שכוונתם ההכרה בקיומו של התטן ומערכות היחסים שלו באופן כללי (במיוחד האודיטינג, ובאופן חלקי שירותי הארגון).

2. אודיטינג, מבחינה פנומלוגית, הינו טקס סודי למרות שהוא מתרחש בכל הרמות של דת הסיינטולוגיה. זהו טקס שמהווה את השער לסיינטולוגיה שבו לראשונה אדם מקבל ידע בנוגע לתטן. השיפוט מבחינה אישית של סיינטולוגיה יכול להיות שונה מאשר השיפוט האובייקטיבי של התופעות שקשורות לדת; למעשה הספרות של סיינטולוגיה מעדיפה לייצג אודיטינג יותר כמו "יעוץ אישי" מאשר כטקס, אם משווים לדת הנוצרית, יותר דומה לפעילות של יועץ רוחני (למרות שניתן לומר שזה דומה במשהו לווידוי הקתולי) מאשר לפעילות הדתית של כומר. זה בגלל שכל אחד חייב להיות מסוגל להבין את עצמו בתור תטן ולהבין זאת באופן אישי. התהליך מזכיר באופן רופף טיפול פסיכו-אנליטי, אבל סיינטולוגים מעדיפים להשוות זאת לעיסוק בזן.

טקס האודיטינג נעשה ב-"סשנים" עם משך זמן קבוע (טקסי, כפי שאמרנו). היועץ הרוחני נקרא "אודיטור", זה שמקבל אודיטינג נקרא "פרקליר". הטרמינולוגיה שבסיסה באודיטינג מסירה עד כמה שאפשר את התחושה שהאדם נמצא בפולחן חניכה כלשהו, כשלכאורה, במקום פולחן חניכה, זהו ייעוץ לא רשמי, למרות שהתוצאה היא תחושה של הזדככות. התואר של חניך שוב עולה ממשמעות המילה "פרקליר" – אדם שאינו קליר עדיין אבל שואף להיות.

תהליך השילוב של החניך הוא הדרגתי, כמו בדתות המיסטיות העתיקות ובדת הנצרות עצמה, שבה שלמות קורה במדרג: טבילה, קונפירמציה (קבלה לקהל המאמינים), "סעודת האדון", לדוגמה, בדומה לנקודת הכניסה בנצרות והקונפירמציה שלה והאישור להשתתף בטקס ההזנה הדתי ("סעודת האדון") אשר גם מבחינה גופנית מאחד את גוף האדם עם גופו של ישו.

התהליך של הבאת אדם מן הרמה הראשונה של הפרקליר לרמה של קליר ומעבר נחשבת בתור תהליך שמשחרר ("release") ו-"Release" הינו כינוי לאדם אשר עושה את התהליך הזה, שבו כל צעד נקרא שלב של "release" עד למצב של קליר.

הקליר הוא ה-"קדוש" או זה ששואף להגיע ל-"קדושה" שהסיינטולוגים מעדיפים להשוות לארהאט (ה-"מכובד") הבודהיסטי והבודיסטהאווה, זה אשר הגיע למצב של בודהי אבל נשאר בעולם הגשמי לעזור לאחרים להגיע אליו. אבל ניתן גם להבין את הקליר באנלוגיה של "מחשב" במובן שהוא רכש את היכולת לפתור בקור רוח כל בעיה אם ניתנו לו כל הנתונים. הדימוי של המחשב בא לידי שימוש בכל הכתבים של סיינטולוגיה – שהם מגדירים בתור ה-"דת של עידן החלל".

הם גם מדברים על "אלקטרומטר", שהומצא על-ידי האברד, שאנחנו עשויים להתייחס אליו בתור מכשיר רוחני של העידן המודרני המאופיין באמצעות אלקטרוניקה. זהו מכשיר מדידה אלקטרוני אשר מציין בצורה אובייקטיבית מצוקה רוחנית ו-release שמושג לאחר מכן על-ידי הפרקליר בסשן של אודיטינג.

הדרשה של סיינטולוגיה, שמהווה את הגרעין של השירות הסיינטולוגי, לא מציבה דוגמאטיות וגם אינה מאיימת בעונשים שמזכירים את הגיהינום, זהו סוג של הצגת נתונים רציונלית.

3. השירותים הדתיים שניתנים בארגונים של סיינטולוגיה די דומים לשירותים בכנסיות הפרוטסטנטיות השונות שפועלות באמריקה. הסיינטולוגים מראים את הייחוד שלהם לא כל-כך בצורה שלהם אלה יותר בתוכן שלהם. הדרשה של סיינטולוגיה, שמהווה את הגרעין של השירות הסיינטולוגי, לא מציבה דוגמאטיות וגם אינה מאיימת בעונשים שמזכירים את הגיהינום, זהו סוג של הצגת נתונים רציונלית. הדרשה מחליפה דוגמאטיות באקסיומות של האברד, וה-"איום" היחידי הוא "הגיהינום בחיים" שהינו התוצאה של אי-יישום עקרונות הסיינטולוגיה. שירות סיינטולוגי כולל גם תפילת עתירה, פניה פורמאלית לכוח על-אנושי שמאמינים שהוא מסוגל להיענות לבקשות. פעולה זו, המומלצת על-ידי הכתבים של סיינטולוגיה, מבקשת מן היוצר של היקום 1) לאפשר לאנשים להגיע להבנה של הטבע הרוחני שלהם ולהביא אותם להכרה של יוצר העולם, כשהיעד הוא השגה של "חופש מוחלט" (התפילה הזאת נקראת "התפילה לחופש מוחלט"), 2) לשמר את זכויות האדם כדי שכולם יוכלו להאמין ולקיים פולחן דתי באופן חופשי, ושיהיה להם חופש ממלחמה, מעוני וממחסור. התפילה מסתיימת עם "אמן" שבו אלוהים מצוין במפורש: "מי ייתן ואלוהים יאפשר זאת".

4. החתונות וההלוויות, שניתן למצוא בצורות שונות בכתבים של סיינטולוגיה, לא נובעות מהצורך התיאורטי של התטן. רק בטקס הענקת שם לתינוק שזה עתה נולד, שממלא את אותו המקום כמו טקס ההטבלה בדת הנוצרית, ניתן למצוא בספרות של סיינטולוגיה קשר ישיר לתטן.

זהו ההסבר הכתוב עבור הטקס: ״המטרה העיקרית של טקס הענקת השם היא לעזור לתטן להגיע למצב שהוא מתמצא בסביבה. לאחרונה הוא לקח את הגוף החדש שלו. הוא מודע לזה שהגוף הוא שלו ושהוא מפעיל אותו. אבל מעולם לא סיפרו לו על הזהות של הגוף שלו. הוא יודע שיש די הרבה גופים מבוגרים בסביבה, אבל לא נאמר לו שיש אנשים ספציפיים שידאגו לגוף שלו עד שהוא יתפתח במידה כזו שהוא יוכל לתמרן אותו במומחיות". במילים אחרות, זהו טקס אשר מציג את התטן לגוף שלו, ההורים שלו, לסנדקים שלו ולקהילה.

5. בתיאום עם הטבע הדתי שלה, סיינטולוגיה אימצה סימנים מובהקים – כמו הצלב של סיינטולוגיה אשר נישא על-ידי יועצים רוחניים של הדת ואשר מוצג על-ידי הארגונים – אשר מתקשר מיד שאדם מתעסק עם דת.

IV. מחשבות אחרונות
הורד את הספר הלבן