איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

V. אתיקה דתית

כל הדתות פיתחו כללים אתיים, סטנדרטים אתיים וערכים אתיים שמנחים התנהגות, נסיבות ומצבים רגילים ויומיומיים של חיים אישיים וחברתיים. לסיינטולוגיה יש גם מערכת של אתיקה דתית. קווים מנחים להתנהגות גובשו בסדרה של תקנונים אתיים: תקנון הסיינטולוג מתאר עקרונות בסיסיים של התנהגות מוסרית; תקנון האודיטור מספק מדריך אתי לצורך עיסוק מעשי בייעוץ רוחני שקובע את ההתנהגות של יועצים רוחניים של סיינטולוגיה; ותקנון הכבוד פורס אידיאלים אתיים אליהם כל הסיינטולוגים יכולים לשאוף. תקנונים אלה לא רק קובעים התנהגות אישית, אלה מתייחסים לתקנונים האלה כבסיס לשינוי חברתי המבטיח עולם ללא אי-שפיות, פשיעה או מלחמה.

עם זאת, מאחורי תקנונים אתיים אלה, יש גישה מובהקת לאתיקה דתית שבה מתייחסים להתנהגות אתית כחלק אינטגרלי מצמיחה רוחנית. נראה שהתנהגות אתית היא תוצאה ישירה של התקדמות על הגשר לשחרור רוחני. לכן, מהבחינה הזאת, אתיקה קרובה מאוד לכל האמונות הדתיות והעיסוקים הטקסיים של סיינטולוגיה.

בהנחה שבני אדם הם טובים מטבעם, סיינטולוגים גם מכירים בכך שהם מסוגלים לרוע. לפיכך, מתייחסים אל המעשים הרעים שבני אדם מבצעים, כאל אברציות של הטוב האינהרנטי של טבע האדם. מנקודת מבט זאת, הציווי האתי המרכזי של סיינטולוגיה הוא לתקן אברציות אתיות ולשחזר את הטוב המקורי של נפש האדם. בעיקרון, אתיקה דתית הופכת להיות עניין של השבת מצב קדמוני של הרמוניה אתית.

בהנחה שבני אדם הם טובים מטבעם, סיינטולוגים גם מכירים בכך שהם מסוגלים לרוע. לפיכך, מתייחסים אל המעשים הרעים שבני אדם מבצעים, כאל אברציות של הטוב האינהרנטי של טבע האדם. מנקודת מבט זאת, הציווי האתי המרכזי של סיינטולוגיה הוא לתקן אברציות אתיות ולשחזר את הטוב המקורי של נפש האדם.

בהיסטוריה של דתות, שיטות של אתיקה דתית לא טיפלו רק בפעולות ספציפיות. הם לא רק אסרו כמה פעולות, כגון לשקר, לגנוב או לרצוח, וציוו על אחרות. אלא אתיקה דתית התייחסה אל מה שניתן לקרוא לו נטיות של רצון עז. במסורת הנוצרית, לדוגמה, תיאולוגים של ימי הביניים ניסחו רשימה סטנדרטית של שבעה חטאים שדינם מוות – גאווה, כעס, תאווה, עצלות, תאוות בצע, גרגרנות וקנאה. למרות זאת, חטאים אלה לא היו פעולות ספציפיות; הם היו נטיות של רצון עז המסיטות בני אדם מאלוהים. כפי שהמשורר האיטלקי דאנטה אליגיירי הכריז ב-'קומדיה האלוהית' שלו, החטאים האלה היו שבע צורות שונות של אותה "אהבה מוטעית".24 על פי דאנטה, רצון עז מוטעה מנכר בני אדם מהאהבה האלוהית שמפקחת על ההרמוניה השמימית של הספירות הגבוהות. לפיכך, אתיקה דתית היתה תלויה בסופו של דבר בהפיכת הדיסוננס הרוחני להרמוניה רוחנית.

באופן דומה, אתיקה בודהיסטית זיהתה את שלושת החטאים שדינם מוות – הרגשות של תאווה, רדיפת בצע וכעס – שגם יכולים להיות מובנים כצורות של רצון עז. במקרה זה, רצון עז מוטעה לא נמצא בהרמוניה עם הטוהר והחופש של טבעו של בודהא. לפיכך, המסורות הנוצריות והבודהיסטיות שתיהן הבינו אתיקה דתית בתור עניין של הבאת הרצונות העזים של האדם להרמוניה עם האידיאל הרוחני.25

האתיקה של סיינטולוגיה מבוססת על ניתוח דומה של הקשר בין דיסוננס והרמוניה בנטיות האנושיות של רצון עז. ניתוח אתי זה נוסח בצורה הברורה ביותר בסולם הטונים. על סולם מאפס עד ארבעים, סולם הטונים משרטט נטיות רוחנית שמהן זורמות תכונות שונות של פעולה. בתחתית הסולם, נטיות של רצון עז מאוד נמוכות – אפתיה, ייאוש – הן כל-כך קרובות למוות, שהן לא מספקות שום בסיס עבור פעולה אתית. קצת יותר גבוה, נטיות כגון פחד, כעס ועוינות מונעות את החופש הנחוץ כדי לחיות חיים אתיים. בטווח הבא, ההתקדמות במעלה הסולם היא ברורה בהתקדמות משמרנות, דרך עניין רב בחיים, למצב של עליצות. התנהגות אתית כעת הופכת לאפשרית. אבל הטווח לפעולה אתית גדל במהירות כאשר הסולם עולה דרך נטיות של התלהבות, השתתפות אסתטית והתעלות הרוח כדי להגיע לרמות גבוהות יותר שמייצגות את המקור של כל פעולה, ואת שלוות ה-Beingness העילאית.

לפיכך, סולם הטונים מציג מונחים להערכת הדיסוננס היחסי או ההרמוניה היחסית בין הנטיות של רצון עז של האדם לבין האידיאלים הרוחניים של סיינטולוגיה. כפי של. רון האברד ניסח: "כאשר יורדים בסולם הטונים, ניתן להניח שיותר ויותר דיסוננס מוכנס לתוך התטה. ... כאנלוגיה מוזיקלית, אפשר לומר שהצליל הפך לרטט פחות ופחות טהור והרמוני ונעשה יותר ויותר צורם ומזייף".26 לפיכך, באתיקה הדתית של סיינטולוגיה, פעולת אתיקה תלויה בהשבת רוח האדם למצבה המקורי של הרמוניה רוחנית.

VI. התנסות דתית
הורד את הספר הלבן