XXI. גיוון והתפתחות של דתות

העובדה שדתות מתפתחות תורמת במידת מה לגיוון הפנימי של מסורת אורתודוקסית. ניתן לראות התפתחות כזו ישירות בכתבי הדת היהודיים-נוצריים, ובלי להכיר בתהליך זה קשה להתאים את האלוהות השבטית הנקמנית מהתיעוד התנ"כי של בני ישראל לישות האוניברסלית שנתפסת בצורה הרבה יותר רוחנית בכתבי הנביאים המאוחרים יותר ובברית החדשה. ניסיונות ליצור התאמה בין התיאורים השונים האלו של אלוהות גרמו למחלוקות בין כנסיות ותנועות ובתוכן, כמו גם בקרב תיאולוגים. ההנחות הבסיסיות של התיאולוגים הנוצרים השתנו בהתמדה במהלך הדורות, אבל אין כל קונצנזוס ביניהם, בעוד שבקרב ההדיוטות הנוצרים ניתן למצוא גישות מגוונות בצורה הרבה יותר נרחבת בנוגע לכל היסודות של אמונה. כמה מאותן גישות מאפיינות עמדות שבדרך כלל היו יותר מקובלות במאות הקודמות, והתמדתן בקרב כמה הדיוטות מבליטה את הצורך בהערכת התופעה של התפתחות דתית אם רוצים להבין את הגיוון בתוך מסורת אורתודוקסית אחת. לפיכך, כדי לתת דוגמאות, הנוצרים הליברליים ביותר, ה-"נאורים" כביכול, היום כבר לא מאמינים יותר בגיהינום או בשטן, אבל ישנם נוצרים רבים שכן מאמינים, ולא רק אלו שמתוארים כ-"פונדמנטליסטים". או שוב, במאות ה-18 וה-19 רוב הנוצרים החזיקו באמונה בתחיית המתים של הגוף באופן עובדתי, אבל היום נראה שרק מיעוט של מאמינים אורתודוקסים תומכים בנקודה הזו של האמונה. ושוב, במשך מאות שנים נוצרים הטילו ספק בנבואה באשר לתאריך בּיאתו השנייה של ישו, אם הוא יקדים את תחילת המילניום החדש או יבוא אחריו, בעוד שנראה שרבים נטשו את האפשרות הזו לחלוטין.

XXII. דעות תיאולוגיות ואמונה דתית
הורד את הספר הלבן