XIX. גיוון בין דתות: הפוליתיאיזם

מהדוגמאות שלעיל על מערכות אמונה דתיות, ברור שאמונה בישות עליונה אינה קריטריון מספק לגבי דת. למרות הדעות הקדומות המיושנות של כמה פרשנים נוצרים שממשיכות להתקיים, נקודה זו בדרך כלל תקבל את תמיכתם של חוקרי דת השוואתית וסוציולוגים בתחום הדת. מעמד הדת לא יישלל מהבודהיזם, מהג'ייניזם או מההינדואיזם, למרות היעדר כל תפיסה לגבי קיומם של ישות עליונה או אל בורא. אם דוגמאות אלו של מערכות אמונה פנתיאיסטיות ואתיאיסטיות, שאף על פי כן הן דתיות ללא עוררין, מייצגות ניגוד לרעיונות הנוצריים באשר לשאלה לְמה אמורה להידמות דת, כך גם אמונות פוליתיאיסטיות, למרות שפחות קל להגישן בצורה מאורגנת או קוהרנטית, מייצגות ניגוד זה. הטאואיזם, שכעת נחשב בדרך כלל לדת בספרי העיון של דת השוואתית, מספק דוגמה כזאת. בניגוד לדתות שמושתתות על התגלות אלוהית, הטאואיזם משתמש בסגידה לטבע, מיסטיקה, פטליזם, התרחקות מפוליטיקה, כישוף ופולחן אבות. כבר מאות שנים הוא מוכר רשמית בסין כדת מאורגנת, עם מקדשים, סגידה ואנשי כמורה. הוא כלל התייחסות כלשהי לישויות על-טבעיות, כולל קיסר הירקן, לאו צזו, לינג פו (ראש הישויות העל-טבעיות) ושמונה בני האלמוות של הפולקלור הסיני, אל העיר, אל הבית, בין השאר, ביחד עם אינספור רוחות. אולם אין בטאואיזם בורא עליון, אל גואל מהסוג הנוצרי וביטוי של תיאולוגיה וקוסמולוגיה. הטאואיזם ממחיש את העובדה שדתות אינן עולות כשהן מפותחות לגמרי כמערכות של אמונה, עיסוק וארגון. הן עוברות תהליכי התפתחות בכל ההיבטים האלו, ולעתים מתחילות לכלול מרכיבים שעומדים בניגוד גמור לתפיסות מוקדמות יותר. צמיחתם של מיתוסים וטקסים ושינויים בארגון היו דבר שבשגרה בהיסטוריה של הדת, וכמה מהמרכיבים החדשים האלו נטמעים לעתים רק בחלקם ובשום אופן לא תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה.

XIXa. גיוון בין דתות: דוגמה מודרנית
הורד את הספר הלבן