איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

XVI. גיוון בין דתות: הג'ייניזם

ערעור לא פחות רדיקלי על התפיסות המערביות הצרות באשר לשאלה מה מהווה דת ניתן על-ידי הג'ייניזם, דת מוכרת בהודו, ודת שבדרך כלל נכללת ברשימת (בדרך כלל אחת-עשרה) הדתות הגדולות. סר צ'רלס אליוט כתב עליו "הג'ייניזם הוא אתיאיסטי, והאתיאיזם הזה ככלל אינו מצטדק וגם לא מתפלמס, אלא מתקבל כגישה דתית טבעית". עם זאת, הג'יינים אינם שוללים את קיומם של דאוואס, אלוהויות, אבל ישויות אלו, לא פחות מבני אדם, נחשבות לכפופות לחוקי גלגול הנשמות והניוון, ואינן קובעות את גורלו של האדם. הג'יינים מאמינים שנשמות הן אינדיבידואליות ונצחיות. הן לא חלק מנשמה אוניברסלית. נשמות וחומר אינם נוצרים וגם לא נהרסים. הגאולה תושג על-ידי שחרור הנשמה מהמרכיבים הזרים (מרכיבים קארמיים) שמכבידים עליה. מרכיבים שמשיגים גישה אל הנשמה באמצעות מעשי התשוקה של האדם. פעולות כאלה גורמות ללידה מחדש בקרב בעלי חיים או תכנים דוממים: מעשים ראויים לשבח גורמים ללידה מחדש בקרב הדאוואס. כעס, גאווה, רמייה ותאוות בצע הם המכשולים העיקריים לשחרור הנשמה, ובהתנגדותו להם או בהיכנעותו להם, האדם אדון לגורלו. על-ידי הכנעת העצמי ואי פגיעה באף ישות, אפילו בחרקים מזיקים, ועל-ידי ניהול חיים סגפניים, האדם עשוי להשיג לידה מחדש כדאווה. כללי המוסר למאמין האדוק הם להפגין טוב-לב מבלי לקוות לתמורה; לשמוח ברווחתם של אחרים; לבקש להקל על מצוקותיהם של אנשים אחרים; ולהפגין סימפתיה כלפי הפושע. מאמינים שהשפלה-עצמית מחסלת קארמה שהצטברה. הג'ייניזם כולל אתיקה סגפנית, אבל זוהי סגפנות מסוג שונה למדי מזו שנידונה במסורת הנוצרית, כשהיא בה בעת יותר פאסיבית ויותר פטליסטית.

XVII. גיוון בין דתות: ההינדואיזם
הורד את הספר הלבן