I.X. קווי דמיון מסוימים בין סיינטולוגיה לדתות אחרות
סיינטולוגיה שונה באופן קיצוני מהכנסיות הנוצריות המסורתיות ומהכיתות הפורשות מהן בנושאים של אידיאולוגיה, עיסוק וארגון. עם זאת, אם נאמץ את ההשקפה הרחבה, שחייבת להתקיים בחברה רבת-תרבויות ורבת-דתות, ברור שבכל ההיבטים המהותיים סיינטולוגיה תופסת מקום קרוב מאוד לזה של תנועות אחרות שאין ערעור על עובדת היותן דתות. מבחינה אידיאולוגית, יש לה דמיון משמעותי לאסכולת הסאנקיה של ההינדואיזם. בפעילויות הקהילתיות שלה, שהן הרבה פחות ריכוזיות מאשר בתנועות נון-קונפורמיסטיות, יש אף על פי כן נקודות דגש שאינן שונות מאלה של כמה גופים נון-קונפורמיסטיים. שאיפות הגאולה של סיינטולוגיה הן מטפיזיות במפורש, ודומות מבחינות מסוימות לאלו של המדע הנוצרי.
II.X. חברוּת כפולה
מאפיין ייחודי של סיינטולוגיה הוא שהחברים בה אינם נדרשים לזנוח אמונות והשתייכויות דתיות אחרות עם הצטרפותם לסיינטולוגיה. ניתן היה להסיק ממאפיין זה שסיינטולוגיה הסתפקה בהיותה רק סט נוסף או משלים של אמונות ועיסוקים, אך למעשה מסקנה כזו תהיה בלתי מוצדקת. שוחחתי עם בכירי הכנסייה וכמו כן עם סיינטולוגים אינדיבידואליים על היבט זה של סיינטולוגיה, ותגובתם היתה שבעוד שבלעדיות אינה נדרשת, היא אכן מתקיימת למעשה. לדבריהם, ככל שאדם נעשה יותר מעורב בסיינטולוגיה, הוא נפטר באופן בלתי נמנע מאמונתו הקודמת. לדוגמה, מניסיוני, יהודי שהופך לסיינטולוג עשוי להישאר משויך ליהדות מסיבות תרבותיות ועשוי לחגוג את החגים היהודיים עם משפחתו וחבריו, אך הוא לא ישמור מצוות ולא יאמין בתיאולוגיה היהודית. מנקודת מבטי כמלומד, הסבר זה נראה נכון. הסיינטולוגים רואים באמונתם דת שלמה הדורשת התמסרות מלאה של חבריה.
יתרה מכך, בעוד שאופייני למסורת היהודית-נוצרית-מוסלמית לדרוש התחייבות דתית בלעדית ולא להסכים לחברוּת כפולה או מרובה, עיקרון זה רחוק מלהיות אוניברסלי בקרב דתות. זה לא נדרש ברוב ענפי ההינדואיזם והבודהיזם. בודהא לא אסר על הסגידה לאלים מקומיים. ההינדואיזם סובלני ביחס לשמירת אמונים לדתות אחרות. ביפן, מספר רב של אנשים רואים עצמם הן כבודהיסטים והן כשינטואיסטים. הסימביוזה של הדתות היא תופעה ידועה, ומבחינות מסוימות היא התרחשה בנצרות (לדוגמה, בסובלנות שהפגינו מספר בישופים אנגליקנים כלפי הספיריטואליזם או הפנטקוסטליזם, אם כי מערכות אמונה אלו לא אומצו רשמית על-ידי הדוקטרינה הרשמית). העובדה שסיינטולוגיה מאמצת עמדה שונה מהמקובל בנצרות המערבית בנוגע להשתייכות דתית כפולה או מרובה אינה מהווה נימוק תקף כדי לשלול ממנה את המעמד של דת.
III.X. מרכיבים אקזוטריים ואזוטריים של סיינטולוגיה
התדמית הציבורית של סיינטולוגיה אינה מתאימה לסטריאוטיפים כלליים של דת. ניתן לחלק את הספרות שלה לספרות אקזוטרית המופצת בקנה מידה נרחב ולספרות אזוטרית. הספרות האקזוטרית עוסקת בעיקר בעקרונות היסוד של המטפיזיקה של סיינטולוגיה וביישומם המעשי כדי לעזור לאנשים להתמודד עם בעיותיהם בנושא תקשורת, מערכות יחסים, ושמירה על אינטליגנציה, רציונל והתמצאות חיובית בחיים. אוסף הספרות האזוטרית, הזָמין רק לתלמידי סיינטולוגיה מתקדמים, מציג הן תיאור מלא יותר של המטפיזיקה של הדת והן טכניקות אודיטינג מתקדמות יותר. ספרות זו מפרטת את תיאוריית התטה (המחשבה הקדמונית של הרוח); את התדרדרותה כתוצאה ממעורבותה בעולם החומרי של חומר, אנרגיה, מרחב וזמן במהלך החיים הקודמים; ומצביעה על הדרך שבה האדם יכול להשיג – או בלשון מפורשת יותר, להשיב לעצמו – יכולות על-טבעיות. רק סיינטולוגים מאוד מתקדמים נחשבים למי שמסוגלים לתפוס את חשיבות החשיפה הזו של מערכת האמונה ולהבין במלואן את הרמות הגבוהות יותר של נוהלי אודיטינג המפורטים בספרות האזוטרית.
בעת ההבדלה בין חומרי לימוד אקזוטריים לאזוטריים, הסיינטולוגיה אינה ייחודית כלל בין שאר הדתות. לגבי העיקרון שבוטא על-ידי ישו, "וְעוֹד לִי מִלִּין רַבּוֹת לְהוֹדִיעֲכֶם אַךְ לֹא־תוּכְלוּ שְׂאֵת אוֹתָן כַּיּוֹם" (יוחנן ט"ז 12) ועל-ידי פאולוס בעת שהבדיל בין לחם שָמן למאמינים מנוסים לבין חלב לעוללים (איגרת פאולוס הראשונה אל הקורינתיים פרק ג', 3-1; ואיגרת אל העברים פרק ה', 14-12), תנועות נוצריות שונות טענו כי יש הבדל בין דוקטרינות ועיסוקים בסיסיים ומתקדמים. המסורת הגנוסטית הכללית בשולי הנצרות היתה מחויבת ללא סיג לשימור הדוקטרינות האזוטריות, ותנועות בנות זמננו שלעתים מסוּוגות על-ידי מלומדים בתור כתות "מסוג גנוסטי" בדרך כלל עושות הבחנות מסוג זה. דוגמה לכך היא המדע הנוצרי, שתורותיו הכלליות מורחבות על-ידי נושאים אשר מורים שמונו לכך מלמדים אותם בכיתות מיוחדות לאלו השואפים להיות חברים מוכרים בדת, והתוכן שלהם חסוי. פרט למקרים אלו, לטקסים המיוחדים של 'כנסיית ישו המשיח של קדושי אחרית הימים' מתקבלים רק אותם מורמונים שנמצאים במעמד טוב בעיני הכנסייה ומקבלים אישור מהבישוף שלהם: אישור זה מציין, בין היתר, שהם ממלאים את התחייבותם להפריש מעשר מהכנסתם לכנסייה: אף אחד אחר אינו מורשה לראות טקסים אלו. הפנטקוסטליסטים, הקרובים לזרם המרכזי של הפרוטסטנטים, חושפים לעתים קרובות את המשמעות המלאה של תורתם ושל הנוהג של "מתנות הרוח" רק בטקסים ספציפיים ולא באותם מפגשים המיועדים למשוך את הציבור הלא-פנטקוסטלי. ההסבר להבדלה מעין זו הוא גם עיקרון חינוכי – חומר מתקדם נגיש רק לאלה שעברו הדרכה מוקדמת יותר ובסיסית יותר המאפשרת להם להטמיע רמות הוראה גבוהות יותר. זו העמדה שננקטה על-ידי סיינטולוגיה, שחומרי הלימוד שלה דורשים מהתלמידים ריכוז ומאמץ שיטתי.
