על פי ההיסטוריון של הדתות מירסאה אלאייד, הצורה העתיקה ביותר של התנסות דתית נמצאת בעיסוקים המעשיים של שאמאניזם. תוך שימוש בדבר שאלאייד קרא לו "טכניקות ארכאיות של אקסטזה", שאמאנים נכנסו למצבים של טראנס, טענו שהם יצאו מחוץ לגוף שלהם, והשתמשו בכוח שהושג באמצעות ההתנסויות יוצאות הדופן שלהם כדי לרפא את הגוף, המיינד והרוח.27 בדתות מקומיות קטנות של ילידים בכל רחבי העולם השאמאן ייצג את הסטנדרט כדי להגדיר את טבעה של התנסות דתית.
אבל כפי שהאנתרופולוג פליסיטאס גודמן 28 טען, טכניקות שאמאניות ייצרו לא רק את ההתנסות הדתית העתיקה ביותר, אלא גם את סוג ההתנסות המתמיד והמתמשך ביותר, הטראנס. דרך מגוון של טכניקות – מדיטציה, תפילה, מזמורים, שירה, ריקוד, וכן הלאה – דתות עוררו וטיפחו את ההתנסות של טראנס. על פי גודמן, מצבים של טראנס מייצגים את המכנה המשותף מאחורי כל התנסות דתית. במונחים של גודמן, כל הדתות, בין אם הן יודעות את זה או לא, מעוררות חוויה של טראנס.
למרות שלסיינטולוגיה יש "טכניקות של התעלות הרוח", אותם נהלים ותהליכים שמתייחסים אליהם בתור "הטכנולוגיה הדתית" שלה, סיינטולוגיה התעקשה בעקביות שהחוויה הדתית הנתמכת על-ידי העיסוקים האלה לא צריכה להתפרש שלא כהלכה כטראנס. יתרה מזאת, בניגוד לטענות המופרכות של התעמולה שיוצאת נגד כתות, לטכניקות האלה אין קשר לתהליכים של היפנוזה או "שטיפת מוח".29 במקום זאת, הטכניקות הדתיות שמשתמשים בהן בסיינטולוגיה מכוונות לעבר חוויה של בהירות רבה יותר של מודעות רוחנית.
עבור סיינטולוגיה, חוויה דתית היא ביסודה השגת הבנה. טבעה של הבנה מיוצגת בתור משולש – משולש ה-ARC – שמורכב משלושה חלקים: אהדה (Affinity) ממשות (Reality) ותקשורת (Communication).
עבור סיינטולוגיה, חוויה דתית היא ביסודה השגת הבנה. טבעה של הבנה מיוצגת בתור משולש – משולש ה-ARC – שמורכב משלושה חלקים: אהדה (Affinity) ממשות (Reality) ותקשורת (Communication). בתור הפינה הראשונה של המשולש הזה, אהדה מסמלת את מידת הקרבה, החיבה או האהבה שחוֹוים ביחס לאדם אחר. הפינה השנייה, ממשות, מצביעה על הסכמה בין-אישית לגבי מה שנראה שהוא העניין בכל סיטואציה. בפינה השלישית, תקשורת מגדירה את חילופי הרעיונות. בתור החלק החשוב ביותר של משולש ה-ARC, תקשורת ברורה יכולה לספק את הבסיס ליצירת אהדה בין-אישית והסכמה הדדית לגבי ממשות. עם זאת, מאחר שבין כל שלושת ההיבטים של הבנה קיימים יחסי גומלין, משולש ה-ARC מתואר כגדל ככל שהבנה גוברת. כנוסחה עבור הבנת טבעה של ההבנה, משולש ה-ARC מתפקד בתור מדד של הרחבת המודעות.
התנסות דתית בסיינטולוגיה מתקדמת דרך סדרה של רמות מדורגות. לאחר שהאדם השיג את ה-"שחרורים" הדרושים מההתניה של המיינד הריאקטיבי, אדם יכול להשיג את המצב החווייתי של קליר. על פי סיינטולוגיה "למצב של קליר במלוא תפארתו אין שום תיאור מקביל בכל הכתבים הקיימים בתרבות שלנו".30 לפיכך, כמו חוויה מיסטית באופן כללי, ניתן לתאר את החוויה של להיות קליר כבל תתואר, כמצב הכרתי שהוא מעבר למילים. עם זאת, כמו החוויה המיסטית, מצב זה של הכרה מאופיין על-ידי מודעות מוגברת שבה מושגים ידע ותובנה חדשים.
מעבר למצב של קליר, סיינטולוגיה מספקת טכניקות לצורך השגת רמות גבוהות אפילו יותר של חופש רוחני ויכולת. כ-Operating Thetan, נאמר על אדם שחווה את הרמות הגבוהות האלה שהוא הופך להיות "גורם מרצון וביודעין על חיים, מחשבה, חומר, אנרגיה, מרחב וזמן".31 נטען של-Operating Thetan יש יכולות יוצאות דופן. כמו השאמאן, לדוגמה, Operating Thetan אמור להיות מסוגל לחוות מודעות הכרתית ללא תלות בגוף הפיזי. אולם ברמות הגבוהות הללו היכולת העיקרית המשוקמת על-ידי ה-Operating Thetan היא החוויה של הנצח. דרך החוויה הזאת, האדם משיג ידיעת האלמוות וחופש מהמחזור של לידה ומוות. הידע הרוחני, החופש והעוצמה המיוצגים על-ידי Operating Thetan הם השאיפה האולטימטיבית של דת הסיינטולוגיה. בעיקרון, היכולות האלה מייצגות את השיא של מסע חיפוש דתי למען גאולה רוחנית ואלמוות.
