כמו כל דת אחרת, גם סיינטולוגיה מקיימת פעילויות דתיות פורמאליות, שחוזרות על עצמן וייחודיות, שמהוות טקסים. ללא ספק, טקסי סיינטולוגיה כוללים טקסים המזכירים מנהגים מוכרים של דתות אחרות. יועץ רוחני מוסמך מבצע טקסים רשמיים של סיינטולוגיה עבור חתונות, טקסי הענקת שם והלוויות. הם גם עורכים באופן קבוע שירותי סופשבוע במקומות הסגידה של סיינטולוגיה. אולם, בתוך סיינטולוגיה, טקסים אלה אינם המטרה כשלעצמם. הם מספקים הזדמנות רשמית לחיזוק הידע המשחרר של סיינטולוגיה. כפי של. רון האברד הסביר: "בשירות דתי של סיינטולוגיה אנחנו לא משתמשים בתפילות, בגישות של אדיקות, או באיומים של אבדון. אנחנו משתמשים בעובדות, באמיתות, בהבנות שהתגלו במדע של סיינטולוגיה. אנחנו לא קוראים מהתנ״ך (או הקוראן, התורה או מזמורי הוודות, לצורך העניין) ואומרים לאנשים שהתאספו שם – 'עכשיו זה משהו שאתם צריכים להאמין בו'." 21 שוב, היעד של סיינטולוגיה הוא לא לטפח אמונה אדוקה באלוהות אישית, בטקסט קדוש או בעיסוק מעשי דתי; המטרה היא להשיג ידע דתי.
יועץ רוחני מוסמך מבצע טקסים רשמיים של סיינטולוגיה עבור חתונות, טקסי הענקת שם והלוויות. הם גם עורכים באופן קבוע שירותי סופשבוע במקומות הסגידה של סיינטולוגיה.
על הנתיב לעבר ידע משחרר זה, העיסוק המעשי הטקסי המרכזי בסיינטולוגיה ידוע בתור אודיטינג. מהמילה הלטינית אודירה, שמשמעותה לשמוע או להקשיב, אודיטינג מנוהל בסשנים שמתרחשים בין מתחיל לבין אודיטור מנוסה שמקשיב בתשומת לב ומפקח על ההתקדמות. התיאוריה שתומכת בעיסוק מעשי זה מציעה שלבני אדם יש מיינד אנליטי שמעבד מידע ומיינד ריאקטיבי שמאחסן זיכרונות מכל ההתנסויות המכאיבות מהעבר. מאחר שרבות מאותן התנסויות היו טראומתיות, המיינד הריאקטיבי נושא עקבות עמוקים, או צלקות פסיכולוגיות, הנקראות אנגרמות. מכשולים פסיכולוגיים אלה הושתלו על-ידי התנסויות קודמות של החיים, חוויות טרום-לידה ותקופות חיים קודמות. למרות שהאנגרמות מוטבעות במיינד הריאקטיבי, אפשר להביא אותן למודעות ההכרתית ולנקות אותן באמצעות אודיטינג. כעזר לתהליך זה משתמשים במכשיר מדידה אלקטרוני – האלקטרופסיכומטר, או אי-מיטר – בסשנים של אודיטינג כדי למדוד את המטענים הפסיכולוגיים שקשורים למיינד הריאקטיבי. במונחים של סיינטולוגיה, האי-מיטר הוא כלי דתי שמשתמשים בו בסשנים של ייעוץ רוחני. באמצעות אודיטינג, אנגרמות יכולות להשתחרר, וכתוצאה מכך נוצר מצב של קיום שסיינטולוגים מתייחסים אליו בתור קליר.
למרות שהוא נסמך על תיאוריות ושיטות פסיכודינמיות מסוימות, אודיטינג יכול להיות מובן כעיסוק טקסי שמשלב היבטים של ריפוי דתי, וידוי ומדיטציה.
קודם כול, אודיטינג יכול להיות מובן בתור ריפוי טקסי. כפי שהיסטוריון הדתות ג'ונתן ז' סמית הבחין פעם, ש-"דת שאינה מביאה לריפוי אינה יכולה לשרוד לאורך זמן".22 בעולם המודרני, מסורות דתיות נתנו את האחריות לריפוי הגוף והמיינד למקצוע מדעי הרפואה. אולם, כמו "התנועות הדתיות החדשות" האחרות, סיינטולוגיה עבדה כדי לתבוע מחדש את הפונקציה הדתית הזו של ריפוי. בייחוד, העיסוק המעשי של סיינטולוגיה מכוון לעבר השגת ריפוי רוחני שיכולות להיות לו השלכות חיוביות על הבריאות והרווחה של המיינד והגוף.
שנית, לאודיטינג יש הרבה מהמאפיינים של טקסים דתיים של וידוי. בתור תכונה מוכרת של עיסוק מעשי של הכנסייה הקתולית – העיסוק שבו חרטה, וידוי אצל הכומר ומעשים של תשובה מהווים מחזור טקסי חשוב, והווידוי גם מופיע כטקס בבודהיזם. בהתאם לטקסט הבודהיסטי של מאהאוואגה, אם מישהו "זוכר שהוא ביצע חטא, וברצונו להיות טהור שוב, תנו לו לחשוף את החטא שהוא ביצע, וכאשר הוא מתגלה, הכול יהיה טוב אצלו".23 לפיכך, בטקס הבודהיסטי, מצב של טוהר רוחני, הדומה מבחינות מסוימות למה שסיינטולוגים מתייחסים אליו בתור להיות קליר, דורש העלאת זיכרונות מהעבר וחשיפתם דרך הווידוי.
שלישית, העיסוק המעשי באודיטינג, במיוחד בשלבים המתקדמים של "אודיטינג סולו", מזכיר טקסים דתיים מסורתיים יותר של מדיטציה. בעיסוק המעשי הבודהיסטי, לדוגמה, לעתים קרובות משתמשים בעזרים טקסיים כדי למקד תשומת לב. האדם שעושה מדיטציה עשוי להתרכז בדוגמה חזותית, בטון מקודש או בחידה מסתורית כדי להשיג בהירות חדשה של מודעות. לעתים קרובות, מדיטציה נמצאת תחת פיקוח של מורה שמתבונן בהתקדמות של המתחילים.
בנוסף לאודיטינג, סיינטולוגיה מספקת הכשרה בתור תוכנית חינוכית הממצה את הממד הדתי של פעילות הלמידה. בהרבה מסורות דתית, לימוד אינטנסיבי של הטקסטים המקודשים הוא טקס דתי חשוב. בישיבה היהודית, לדוגמה, לימוד הטקסטים המקודשים תחת פיקוחו של מומחה לתלמוד מובן במפורש כפעילות דתית עם כל המאפיינים של טקס. בדומה לכך, ההכשרה של סיינטולוגיה כרוכה בהתעסקות אינטנסיבית עם טקסטים מקודשים, תחת פיקוח של יועץ רוחני, כפעילות דתית חשובה. בדיוק כמו שסיינטולוגיה ניסתה למצות את הפונקציה הדתית של ריפוי, היא גם עבדה כדי לשקם את המשמעות הדתית של הפעילות המאורגנת של למידה.
