ההקמה, הרישום וההכרה בגופים דתיים על-ידי החוק

האומות המאוחדות, הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE), בית-הדין האירופי לזכויות האדם וגופים איזוריים קשורים, הכירו מזמן בחשיבות ההכרה מטעם החוק בארגונים דתיים בתור גוף וישות חוקיים כחלק מזכותם לחופש הדת או האמונה.

כאשר הזכות לחופש דת או אמונה עולה לדיון, סביר יותר לחשוב על זכותם של אנשים להאמין ולהפגין את אמונותיהם באמצעות פולחן, הוראה, קיום מצוות ועיסוקים דתיים. אבל, במחשבה שנייה, יחידים אינם יכולים לממש במלואה את זכותם לחופש הדת, אלא אם כן מאפשרים להם ליצור גופים חוקיים כדי לארגן ולהפעיל את הקהילות הדתיות שלהם.

חוקים המנחים את ההקמה, ההפעלה, הרישום וההכרה בקהילות דתיות הם תמצית החיים של קהילות דתיות. ללא מעמד כלשהו של ישות חוקית, קהילה דתית אינה יכול לעסוק בפעולות הבסיסיות ביותר כגון להיות הבעלים או השוכרים של מקום פולחן, הפעלת חשבון בנק, העסקת צוות עובדים, חתימה על חוזים לקבלת שירותים, הוצאה לאור והפצה של טקסטים דתיים, וייסוד שירותי סיוע וצדקה בקהילה.

החוקים אשר מאפשרים את קבלת המעמד של ישות חוקית צריכים להיות מנוסחים באופן שתורם לחופש הדת והאמונה. הדרישה המינימלית ביותר היא שהגישה לזכויות הבסיסיות הקשורות להיותו של גוף בעל מעמד של ישות חוקית תהיה אפשרית ללא קשיים. [28] מדינות צריכות להבטיח שנוהלי הרישום בתור ישות חוקית ודתית יהיו מהירים, בעלי שקיפות מלאה, הוגנים, יכללו את כל האפשרויות ויהיו ללא אפליה. [29]

סירוב לאפשר מעמד כזה מהווה הפרה בלתי נסלחת של הזכות לחופש הדת. [30] זו הסיבה שהחוקים המנחים התאגדות ורישום של ארגונים דתיים מייצגים קנה מידה חשוב להערכת המצב של חופש הדת במדינה מסוימת.

במקרים רבים, המדינה השתמשה בחוקים כאלה בתור כלי נשק כדי להגביל קהילות דתיות במקום לקדם חופש הדת. חוקים המצווים רישום של דת ואוכפים סנקציות פליליות על פעילויות דתיות לא רשומות הם שיטות דרקונית בשימוש המדינה לשם דיכוי חופש הדת תוך הפרה של זכויות האדם.

שיטות כאלה זוכות לגינוי ללא יוצא מן הכלל מוועידת זכויות האדם של האו״ם, [31] מגיש הדו"חות המיוחד של האו"ם בנושא של חופש הדת, [32] פנל המומחים של ה-OSCE בהתייעצות עם ועדת ונציה, [33] האיחוד האירופי [34] ובית-הדין האירופי לזכויות האדם. [35]

בית-הדין האירופי לזכויות האדם החליט שסירוב מצד המדינה להעניק מעמד של ישות חוקית להתאספות של יחידים, בין אם מסיבה דתית או אחרת, מסתכם בהפרעה למימוש הזכות לחופש ההתאספות. נמצא, שכאשר הנושא הנידון הוא ארגון של קהילה דתית, סירוב לזהותו בתור ישות חוקית מהווה התערבות בזכות לחופש הדת הן של הקהילה עצמה והן של החברים הבודדים. [36]

פנל מומחי הדת של ה-OSCE וועדת ונציה ציינו איזורים בעייתיים נוספים בתחום הרישום הדתי והיצירה של ישות חוקית שיש לטפל בהם כדי להקל על חופש הדת או האמונה:

  • אנשים וקבוצות צריכים להיות חופשיים לעסוק בדת שלהם ללא רישום, אם הם רוצים בכך.
  • אין להרשות דרישות למספר מינימלי גבוה של חברים בקשר להשגת מעמד של ישות חוקית.
  • אין זה יאה לדרוש קיום ממושך במדינה לפני שמרשים רישום.
  • מגבלות מכבידות או עיכובים אחרים לפני קבלת המעמד של ישות חוקית צריכים להיחקר.
  • אסור להרשות סעיפים המעניקים שיקול דעת ממשלתי מופרז במתן אישורים.
  • יש להגביל בקפידה את שיקול הדעת של הרשויות הרשמיות בהגבלת חופש הדת, בין אם כתוצאה מתנאים מעורפלים או דבר אחר.
  • יש לאסור התערבות בעניינים דתיים פנימיים באמצעות בדיקות נרחבות של המוסדות הדתיים, כפייה של בדיקות ביורוקרטיות או הגבלות ביחס למינויים דתיים, וכדומה.
  • יש לחקור סעיפים שחלים באופן רטרואקטיבי או שאין בהם כדי להגן על אינטרסים (למשל, בכך שדורשים רישום של ישויות דתיות תחת קריטריונים חדשים).
  • יש לקבוע כללי מעבר מספקים כאשר מציגים כללים חדשים.
  • בהתאם לעקרונות האוטונומיה, חל איסור על המדינה להחליט שקבוצה דתית כלשהי צריכה להיות כפופה לקבוצה דתית אחרת, או שדתות צריכות להיות בנויות במבנה היררכי. (אסור שלישות דתית רשומה יהיה כוח וטו לגבי הרישום של כל ישות דתית אחרת.) [37]

[28] קווים מנחים לבדיקה של חקיקה בענייני דת או אמונה, שהוכנו על-ידי פנל המומחים של ה-OSCE/ODIHR בנושא חופש הדת בהתייעצות עם ועדת ונציה ב-16.

[29] הדו"ח של הממונה המיוחד על הגשת דו"חות לאו"ם בנושא חופש הדת או האמונה, ¶ 25, HRC,‏ 19/60 22  בדצמבר 2011.

[30] חופש הדת או האמונה: חוקים שמשפיעים על בניית קהילות דתיות, ועידת הבדיקה של ה-OSCE, ספטמבר 1999.

[31] רשימת הסוגיות של ועידת זכויות האדם, קזחסטן, /CCPR C/Kaz/Q/1,‏ 2 בספטמבר 2010.

[32] הדו"ח של הממונה המיוחד על הגשת דו"חות לאו"ם בנושא חופש הדת או האמונה, ¶ 25, HRC,‏ 19/60 22  בדצמבר 2011.

[33] למשל, ראה את, OSCE והקווים המנחים של ועדת ונציה ב-16.

[34] ההנחיות של האיחוד האירופי ¶ ב-40-41.

[35] למשל, ראה את, הכנסייה המטרופולינית של בסרביה נגד מולדובה, (נספח 45701/99), 2001, ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה נגד רוסיה (נספח 18147/02), 2007.

[36] עדי יהווה ממוסקבה נגד רוסיה ¶ 102-101 (נספח 302/02), 10 ביוני 2010.

[37] ראה OSCE והקווים המנחים של עדת ונציה ב-17-16.

15. הגבלות מפורשות בקפדנות
הורד PDF