איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

החופש להפגין דת או אמונה

החופש להפגין דת או אמונה באמצעות תפילה, קיום מצוות, עיסוקים דתיים והוראה כולל טווח רחב ומגוון של פעולות אשר מוגנות גם לגבי יחידים וגם לגבי קהילות דתיות. יש לבחון את הקשר של הפעולות האלה עם דת או אמונה כל מקרה לגופו. [12]

צורות הביטוי הבאות של דת מייצגות פעולות דתיות שקיבלו הכרה בינלאומית כשייכות לתחום של חופש הדת ומקבלות הגנה בתור שכאלה. פעולות כאלה כוללות אבל אינן מוגבלות, לחירויות הבאות:

  • להתפלל או להתאסף בהקשר לדת או לאמונה, להקים מקומות למטרות אלו ולהחזיק בהם.
  • להקים מוסדות מתאימים לצדקה ולמטרות הומניטריות ולהחזיק במוסדות כאלו.
  • ליצור ולרכוש מאמרים וחומרים הקשורים לטקסים או למנהגים של דת או אמונה במידה נאותה, ולהשתמש בהם.
  • לכתוב, לפרסם ולהפיץ פרסומים רלוונטיים בתחומים אלו.
  • ללמד דת או אמונה במקומות שמתאימים למטרה זו.
  • לבקש ולקבל תרומות כספיות או אחרות מרצון מאנשים וממוסדות.
  • להכשיר, למנות ולבחור מנהיגים, מנהיגים דתיים ומורים לפי הצורך מתוקף הדרישות והסטנדרטים של כל דת או אמונה.
  • לקיים מצוות של ימי מנוחה, ולהקפיד על חגים וטקסים דתיים בהתאם למצוות בדתו או באמונתו של האדם.
  • לבסס ולקיים תקשורות עם אנשים וקהילות בנושאי דת ואמונה ברמה הלאומית והבינלאומית. [13]

המושג של תפילה או פולחן חל על טקסים ופעולות טקסיות המבטאים אמונה באופן ישיר, כמו גם עיסוקים שונים החיוניים לפעולות כאלה, כולל בניית מקומות פולחן, השימוש בנהלים של טקסי דת, חפצי פולחן דתיים והצגת סמלים.

קיום המצוות והעיסוקים הדתיים של הדת או האמונה עשוי לכלול לא רק פעולות טקסיות, אלא גם מנהגים כגון קיום דרישות לגבי אכילה, לבישת בגדים לשם ייחוד או כיסויי, השתתפות בטקסים הקשורים בשלבים מסוימים של החיים, ושימוש בשפה מסוימת שקבוצה מדברת בה. בנוסף לכך, העיסוק בדת או באמונה והוראתן כולל פועלות החיוניות לניהול ענייניהן הבסיסיים של קבוצות, כגון החופש לייסד בתי-מדרש או בתי-ספר דתיים והחופש להכין ולהפיץ טקסטים או פרסומים דתיים. [14]

החופש להפגין דת או אמונה כולל גם את הזכות לחלוק את דתו או אמונתו של אדם עם אחרים בדרכי שלום, מבלי להזדקק לאישור מהמדינה או מקהילה דתית אחרת. כל הגבלה על החופש להפגין דת או אמונה חייבת להיות יוצאת דופן, ולציית לסטנדרטים הבינלאומיים. [15]

זכויותיהם של מיעוטים דתיים

כל דת הנה מיעוט דתי במקום כלשהו. חופש הדת או האמונה כרוך גם בהתחשבות באנשים השייכים למיעוטים דתיים וכבוד כלפיהם. לאנשים אלה יש את הזכות ליהנות מהתרבות שלהם, להצהיר על דתם ולעסוק בה, ולהשתמש בשפתם, באופן פרטי ובפומבי, בחופשיות ובלי שום התערבות או כל צורה של אפליה. לכן על מדינות להגן על הקיום והזהות הדתית של המיעוטים בשטחן ולעודד תנאים לקידום הזהות הזאת. 

זכויותיהם של הורים וילדים

ההיסטוריה והתרבות של הציוויליזציה משקפות מסורת חזקה של דאגה מצד ההורים לאופן הגידול של ילדיהם. תפקידם העיקרי של הורים בגידול ילדיהם נקבע עכשיו מעבר לכל ויכוח בתור זכות אוניברסלית. [16]

החוק הבינלאומי לזכויות האדם הוא חד-משמעי בדבר זכות ההורים לגדל את ילדיהם בהתאם לדתם או לאמונתם. האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות והאמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות דורשות ממדינות לכבד את החירות של ההורים, וכאשר הדבר רלוונטי, האפוטרופוסים החוקיים, כדי להבטיח שהחינוך הדתי והמוסרי של ילדיהם יהיה בהתאם לאמונתם הם. [17]

ילדים נהנים מהזכות לקבל גישה לחינוך בענייני דת או אמונה, בהתאם לרצונם של הוריהם או האפוטרופוסים שלהם. מצד שני, אי אפשר לכפות עליהם ללמוד לימודי דת או אמונה נגד רצון הוריהם או האפוטרופוסים שלהם, כשהאינטרסים של הילד הנם העיקרון המנחה. [18]

בביצוע כל הפונקציות שבאחריותה בהקשר לנושא של חינוך והוראה, המדינה תכבד את זכותם של ההורים לוודא שהחינוך והחומרים הנלמדים מתאימים לאמונות הדתיות והפילוסופיות שלהם. [19] לאלץ ילדים ממיעוטים דתיים להשתתף בלימודי דת של הדת הראשית, או ללמוד קורסים שנועדו ללמד אותם נגד הדת או האמונה שלהם אסורים בהחלט.

בהתאם לחוק הבינלאומי לזכויות האדם, מדינות מחויבות לא רק לכבד את חופש הדת או האמונה, אלא גם להגן על חופש כזה כנגד התערבות לא נאותה מצד שלישי. בנוסף לכך, על מדינות לקדם אווירה של סובלנות והערכה כלפי הגיוון הדתי בבתי-הספר. חינוך בית-ספרי יכול וצריך לתרום למיגור של סטראוטיפים שליליים שלעתים קרובות מרעילים את מערכת היחסים בין קהילות, ושיש להם השפעות מזיקות במיוחד על מיעוטים דתיים. [20]

[12] הערה כללית 22 של ועידת זכויות האדם של האומות המאוחדות, ¶ 4, קווים מנחים של האיחוד האירופי על קידום חופש הדת או האמונה והגנה עליו, ¶ 13.

[13] ההכרזה של האו"ם בדבר מיגור כל הצורות של חוסר סובלנות ואפליה על בסיס דת או אמונה מ-1981, סעיף 6.

[14] הערה כללית 22 של ועידת זכויות האדם של האומות המאוחדות, ¶ 4.

[15] הקווים המנחים של האיחוד האירופי לקידום חופש הדת או האמונה ולהגנה עליו, ¶ 40.

[16] למשל, ראה את, ויסקונסין נגד יודר, 406 ארה"ב 205, 1972.

[17] סעיף 18(4), האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות; סעיף 13(3), האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות, מתוך מגילת זכויות האדם הבינלאומית.

[18] ההכרזה של האו"ם בדבר מיגור כל הצורות של חוסר סובלנות ואפליה המתבססות על דת או אמונה מ-1981, סעיף 5, ועידה בדבר זכויות הילד, סעיף 14(2), קווים מנחים לבדיקה של חקיקה לגבי דת או אמונה, שהוכנו על-ידי הפנל של מומחי ה-OSCE/ODIHR בנושא חופש הדת בהתייעצות עם ועדת ונציה ב-13.

[19] הוועדה האירופית לזכויות, פרוטוקול 1, סעיף 2, 'ספר-העזר בנושא החוק האירופי נגד אפליה', הסוכנות של האיחוד האירופי לזכויות בסיסיות בשיתוף פעולה עם בית-הדין האירופי לזכויות האדם.

[20] דו"ח האו״ם מטעם הממונה המיוחד על הגשת דו"חות לאו"ם בנושא חופש הדת או האמונה, ¶ 29-27, HRC 16/53,‏ 15 בדצמבר 2010.

11. חופש מכפייה
הורד PDF