חופש "לקיים או לאמץ", דת או אמונה כולל את החופש לבחור דת או אמונה, להחליף את דתו הנוכחית של אדם בדת או באמונה אחרת, או לאמץ השקפות אתאיסטיות, כמו גם הזכות לשמור על דתו או אמונתו של אדם. סעיף 18 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ופוליטיות אוסר על כפייה שתצמצם את הזכות לקיים או לאמץ דת או אמונה, לרבות השימוש באיומים, באלימות או בסנקציות חוקיות או כלכליות כדי לאלץ מאמינים לדבוק באמונות הדתיות שלהם, להתכחש לדתם או אמונתם, או להמירן. קווי מדיניות או מעשי כפייה שמגבילים גישה לחינוך, לטיפול רפואי, לתעסוקה, לחוזי שירות או לשירותים ציבוריים באמצעות החובה להצהיר או להתחייב על חוסר קשר לדת או אמונה, גם הם סותרים את זכויות האדם. [21]
לאחר התייעצות קפדנית עם דתות אחרות המועצה השנייה של הוותיקן סיכמה וניסחה מחדש הרבה מהנושאים האלה של חופש הדת וסובלנות ב-Dignitatis Humanae, (כבודו של בן אנוש), כולל החומר שבהצהרה זו על חופש מכפייה דתית:
לבן אנוש יש את הזכות לחופש הדת. חופש זה פירושו שכל בני האדם צריכים להיות מוגנים מפני כפייה מצידם של יחידים או קבוצות חברתיות או כל כוח אנושי, באופן שבו אף איש לא ייאלץ לפעול בצורה המנוגדת לאמונותיו האישיות, בין אם באופן פרטי או בפומבי, בין אם לבדו או ביחד עם אחרים, במסגרת ההגבלות הנאותות. הזכות הזו של בן האנוש לחופש הדת צריכה להיות מוכרת בחקיקה השלטת בחברה, וכך להפוך לזכות אזרחית. [22]
