ההגדרות העצמאיות של דת מיועדות לאפיין אותה בהתאם לתכונות הפנימיות השייכות להתנסויות הדתיות שחווים אלה שעוסקים בה. מנקודת מבט זו, הגדרת הדת כוללת את אותן התנסויות שבני אדם מתייחסים אליהן כיוצאות מגדר הרגיל, נשגבות ושונות באופן ברור מהמציאות היומיומית הנתפשת בחושים רוב הזמן. אנשים שיש להם התנסויות מסוג זה אינם יכולים להסביר אותן באמצעות מונחים ותיאוריות שבדרך כלל משתמשים בהם כדי להגדיר ולהסביר את האירועים בחיים שלהם. למרות זאת, ההתנסות בנסיבות האלה נראית להם כבלתי ניתנת להכחשה, ואמיתית יותר ממה שנתפש בחיי היומיום. פיטר ברגר אומר:
"במסגרת החוויה הדתית, המציאות של חיי היומיום מאבדת באופן דרמטי את מעמדה כמציאות עליונה. להיפך, המציאות היומיומית נראית כמבוא למציאות אחרת, בעלת טבע שונה לחלוטין ויחד עם זאת בעלת חשיבות עצומה עבור האינדיבידואל. באמצעות שינוי זה בתפישת המציאות, החשיבות של כל הפעילות הארצית בחיי היומיום מצטמצמת באופן קיצוני, נעשית טריוויאלית – וכפי שכתוב בקהלת, היא מצטמצמת להבל הבלים". (ברגר 1974, 131-130)
מנקודת מבט זו, הדת מוגדרת כממלכת העל-מציאותי, המקודש, ה-"אחר". במילים אחרות, הדת היא תחום הפעילות והמחשבה האנושית שנשען בתורו על התנסויות המקשרות בין האדם לבין משהו שאינו ניתן לתיאור, משהו נפלא, מסתורי ומלכותי אשר לא ניתן להסבירו באמצעות הרציונל והתיאוריות שבאמצעותם האדם נעשה מודע לאירועי חייו. מוסדות דתיים הם מוסדות הפועלים כדי להסדיר, להגדיר ולהסביר התנסויות דתיות.
השאלה אם סיינטולוגיה תואמת להגדרות הקיימות של דתות היא שוות ערך לחקירה הבודקת אם סיינטולוגיה עוסקת, מסדירה או מסבירה סוג כלשהו של התנסות יוצאת דופן המקשרת בין האדם לבין מציאות אחרת שהיא נפלאה ומפתיעה. התשובה, על-פי הבנתי, היא חיובית.
מעבר לפיתרון בעיות והשגת מטרות יומיומיות, דרכה של סיינטולוגיה מבטיחה לאדם המקדיש את עצמו להבנת עיסוקיה, התקדמות הדרגתית לעבר אושר מתמשך ומצבי תודעה חדשים שמעולם לא נחשבו כאפשריים. השיא של מצבי תודעה אלו מהווה התנסות של חירות מוחלטת שבה לאדם תהיה היכולת לשלוט בעולם הפיזיקלי המורכב מחומר, אנרגיה, מרחב וזמן, ולהגיע למצב מוחלט של ידיעת הכול. לכן המודעות לחיים ולמוות והמודעות ליקום יהיו עבור האדם בהירות וברורות. סיינטולוגיה מצהירה:
"האדם מורכב משלושה חלקים: הגוף, שהוא לא הרבה יותר מאשר מכונה; המיינד המחולק למיינד האנליטי ולמיינד הריאקטיבי, שמחשב ומכיל לא הרבה יותר מאשר אוסף תמונות; והתטן, החיים עצמם, הרוח שמחייה את הגוף. ... הנקודה החשובה היא שהתטן נמצא מעל לגוף ומעל למיינד. ... אך מהן מגבלותיו? עד כמה גבוה הוא יכול להגיע בסופו של דבר?
מהחיפוש אחר תשובות אלה הגיע נושא הסיינטולוגיה, ונפתחה הדלת למימוש המלא של הפוטנציאל הרוחני.
מצב זה נקרא Operating Thetan ... אף שאין לו מאסה, תנועה, אורך גל או מיקום במרחב או בזמן, התטן מסוגל, למרות זאת, להשיג כל דבר. לפיכך, ניתן להגדיר את ה-Operating Thetan, או ה‑OT, כאדם שנמצא ב-'עמדת גרימה ביודעין ומרצון על החיים, על מחשבה, חומר, אנרגיה, מרחב וזמן'.
לא בכדי, אם כן, סיינטולוגיה תוארה כמממשת את תקוותו הבסיסית ביותר של האדם לחופש רוחני – על-ידי הסרת המעצורים שהצטברו במהלך הדורות וחזרה למצבנו הטבעי, עם כל היכולות הטבועות בנו". ('ספר-העזר של סיינטולוגיה', עמוד lxxxv.)
פרסום של סיינטולוגיה מתאר בדרך הבאה את התוצאות שניתן להשיג באמצעות הגעה לרמה הגבוהה ביותר של Operating Thetan:
"אמיתות אלה הן חיוניות להישרדותך כ-OT ויכולתך להשיג חירות רוחנית מוחלטת. המושג שיש לך לגבי זמן, לגבי העתיד והעבר, ישתנה פתאום ואתה תחווה רמה חדשה של יציבות וידיעה שלא ניתן להשוותה לשום דבר אחר, ורמה זו תישאר איתך לאורך כל החיים האלה ותקופות החיים העתידיות". (מגזין Source 99:21)
ההבדל בין ההתנסות הזאת של חירות וידיעת הכול מצד אחד וההתנסות הרגילה של האדם, הוא ברור. יותר מזה, לפי הדוקטרינה של סיינטולוגיה אדם אשר פוסע בנתיב שסיינטולוגיה מתווה יכול להגיע להתנסות של "exteriorization" (יציאה מהגוף) שבמהלכה התטן (רוח) עוזב את הגוף ומתקיים בצורה עצמאית ממנו. עם היציאה מהגוף, האדם יוכל לראות ללא עיני הגוף, לשמוע ללא אוזניים ולחוש ללא ידיים, כשהוא משיג את הוודאות שהוא הוא עצמו (התטן) ולא הגוף שלו. לפי סיינטולוגיה, יציאת התטן מהגוף ממחישה את העובדה שהרוח היא נצחית והיא ניחנה ביכולות שהן מעבר למה שניתן לחזות בהגיון יומיומי:
"התטן מסוגל לעזוב את הגוף ולהתקיים בצורה עצמאית ממנו. כשהוא מחוץ לגופו, האדם יכול לראות ללא עיני הגוף, לשמוע ללא אוזני הגוף ולחוש ללא ידי הגוף. עד כה היתה לאדם הבנה מועטה מאוד לגבי הניתוק הזה מהמיינד שלו ומגופו. היום כשניתן להשיג בסיינטולוגיה את הפעולה של יציאה מהגוף, אדם יכול לקבל את הוודאות שהוא הוא עצמו ולא הגוף שלו". (מהי סיינטולוגיה? 1992:147)
לפיכך, סיינטולוגיה מתאימה להגדרות העצמאיות של דת שנמצאות בשימוש במדעי החברה בימינו.
לסיכום, בדומה לרוב הדתות אשר מהוות את "התסיסה הדתית" הבינלאומית בדורות האחרונים (בין השאר דתות שמוצאן מהמזרח, דתות הפנטקוסטליזם והאפרו-אמריקאיות), להתנסויות דתיות שאינן שגרתיות ואינן יומיומיות יש מקום מרכזי בסיינטולוגיה. כמו בשאר הדתות, מצד אחד הדוקטרינה מעודדת, מסדירה ומפרשת התנסויות כאלה, ומצד שני הן נתפשות כהוכחה המאמתת את החזון הקוסמי שבו מאמינה הקבוצה. לפיכך, סיינטולוגיה מתאימה להגדרות העצמאיות של דת שנמצאות בשימוש במדעי החברה בימינו.
