ג. היבט פילוסופי ודוקטרינרי

סיינטולוגיה מבוססת על עבודותיו של ל. רון האברד. סיינטולוגים מכירים בעבודות ובמחקרים של מייסד הסיינטולוגיה, הפילוסוף וההומניסט ל. רון האברד, כמקור הבלעדי של הכתבים בדת.

החל מהספר 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש', 1950, ההתפתחות של סיינטולוגיה מראה דמיון עצום לרוב הדתות האחרות כולל נצרות, יהדות, אסלאם ובודהיזם. ההיסטוריה שלה היא של גילוי או "התגלות" שיטתית של "אמיתות פילוסופיות" בסיסיות, אשר מתקדמות צעד אחר צעד ומובילות למבנה של גוף שלם של דוקטרינה.

בדיאנטיקה מבקש מייסד הסיינטולוגיה לשחרר את האדם מהסבל שגורם המיינד לגוף ולחיי האנשים.

במשך כמה שנים, דיאנטיקה היתה האמצעי שבו השתמשו הסיינטולוגים כדי להשיג את המצב של קליר. מצב זה, שמוגדר בספר דיאנטיקה עצמו, מסמל התקדמות חשובה בחיסול מצבים של סבל בלתי-רצוי, ומעלה את האדם לרמה שבו הוא יכול לחוות בצורה טובה יותר את עצמו הרוחני (עצמו הרוחני נקרא בסיינטולוגיה תטן). אם מנתחים את זה לעומק, ייתכן שבחוויות המיסטיות, בנירוואנה ובמצבים רוחניים אחרים המתוארים ברוב הדתות, ניסו לחפש את אותו מצב רוחני שמחפשים הסיינטולוגים במצב של 'קליר'.

מאוחר יותר גילה האברד, כשחקר את התופעות של אנשים רבים שכבר השיגו את המצב של 'קליר', שקיימת הוכחה ברורה לקיומה של ישות רוחנית, ובנוסף לכך, שהאדם עצמו הוא ישות רוחנית, בת-אלמוות, עם פוטנציאל עצום שהתבטל בשל הסבל וההתנסויות של "הספירלה התמידית" של החיים, מותו של הגוף וקבלת גוף חדש.

הוא פיתח טכנולוגיה רוחנית שמאפשרת לישות הרוחנית (התטן) להיות "חופשית" מספירלה זו ומחזירה אותה למודעות מלאה ולחופש רוחני. בדרך זו האברד פיתח את העקרונות והעיסוקים של ייעוץ רוחני (הנקראים אודיטינג) המובילים למצבי המודעות והקיום הגבוהים ביותר, שנקראים רמות ה-OT ‏(OT: Operating Thetan),‏ מפני שאין לו את הצורך להיות בתוך גוף, והוא יכול לפעול ללא גוף).

תהליך זה מוסבר בבהירות בצעדים ברורים המתוארים בנתיב (בגשר) "לחופש מוחלט". הדגש בכל הכתבים הוא על הידע של הישות הרוחנית לגבי עצמה, וכן לגבי החיים ואלוהים. כמו כן חשוב לציין שהקשרים של האדם עם העולמות השונים שבהם הוא פועל (העולם החומרי או הפיזי, והעולם הרוחני או עולם התטה) הם חשובים.

מתוך אמונה זו עולות שתי פעילויות יסוד של הסיינטולוגים בדרכם לגאולה רוחנית: פעילות אחת היא לימוד אמיתות החיים בהתאם לכתבי הסיינטולוגיה (פעילות זו נקראת הכשרה). פעילות שנייה היא השחרור מסבל או אברציות שמונעים מהתטן מלפעול כפי שהוא, וגורמים לו להתנהג בצורה לא הגיונית ומזיקה הן לעצמו והן לאחרים (פעילות זו נקראת אודיטינג). (ראה: 'מהי סיינטולוגיה?')

מלבד כמות עצומה של חומר טכני העומד לרשותם של היועצים הרוחניים בדת הסיינטולוגיה, קיים גם מפתח עניינים נרחב של חומרים וספרים עבור תלמידים של דת זו. הספרים הבאים חשובים במיוחד ומתארים את האמיתות הבסיסיות של סיינטולוגיה:

סיינטולוגיה: יסודות המחשבה

סיינטולוגיה 8-0

סיינטולוגיה 8008-8

סיינטולוגיה: תולדות האדם

דיאנטיקה 55!

סיינטולוגיה: היבט חדש על החיים

מדע ההישרדות

ספר-העזר של סיינטולוגיה

כהיבט יסודי, הסיינטולוגים מגדירים את דתם כ-"פילוסופיה דתית יישומית שמאפשרת לאדם לדעת יותר על עצמו ועל החיים".

ל. רון האברד חילק את החיים לשמונה היבטים, כל אחד מהם הוא דחף לעבר ההישרדות של האדם, כוח החיים שלו שמכוון לעבר השאיפה של שיפור. הוא קרא לשמונה ההיבטים האלה "שמונה הדינמיקות" לאור העובדה שאלו הם הדחפים הדינמיים של החיים:

הדינמיקה הראשונה היא הדחף לעבר הישרדות של האדם כעצמו.

הדינמיקה השנייה היא הדחף לעבר הישרדות במובן המיני: הזוג, המשפחה, הגידול והחינוך של ילדים.

הדינמיקה השלישית היא הדחף לעבר הישרדות של קבוצות או כקבוצה, כולל אלה שהאדם הוא חלק מהן (חברים, עסקים, מועדונים, אומות, עמים, גזעים).

הדינמיקה הרביעית היא הדחף לעבר הישרדות של האנושות או כאנושות.

הדינמיקה החמישית היא הדחף לעבר הישרדות של יצורים חיים (חיות, צמחים) או כיצור חי.

הדינמיקה השישית היא הדחף לעבר הישרדות של העולם הפיזי או כעולם הפיזי.

הדינמיקה השביעית היא הדחף לעבר הישרדות של ישויות רוחניות או כישות רוחנית.

הדינמיקה השמינית היא הדחף לעבר הישרדות של האינסוף או כחלק מהאינסוף. עבור הסיינטולוגים, זו הדינמיקה של הישות העליונה או אלוהים.

שמונת ההיבטים האלה של החיים מכילים את האיזורים בהם על האדם להתקדם ולפעול בצורה רוחנית, תוך כדי קיום התנהגות אתית (שאינה פוגעת בדינמיקות) במטרה להשיג שיפור רוחני. טוב ורע מוגדרים על-ידי הסיינטולוגים כפונקציה של מידת הטוב או הרע שהם גורמים לדינמיקות. הטוב המוחלט הוא זה שעוזר לכל הדינמיקות, והרע המוחלט הוא זה שמזיק לכולן. כמובן, ישנן נקודות ביניים של טוב ורע אשר נמצאות על סולם מדורג בהתאם למידת הטוב או הרע שהן גורמות, פחות או יותר, לחלק מהדינמיקות, תוך הבנה שלכל הדינמיקות יש את אותה מידת חשיבות. (ראה 'מבוא לאתיקה של סיינטולוגיה'‏)

העיסוק באתיקה ובהיבטים המוסריים הוא בעל חשיבות עליונה בדוקטרינה של סיינטולוגיה. ההתייחסות למושגים אלו בספרים שונים רבה מספור, וישנם גם פרסומים שלמים המוקדשים לנושא, כגון זה שהוזכר כבר לעיל או כמו 'הדרך אל האושר', 'תקנון הכבוד', 'תקנון האודיטור', ו-'תקנון הסיינטולוג'. (ראה 'ספר-העזר לפרקלירים')

[סיינטולוגים] חשים שיכולתם עלתה, הקליטות החושיות שלהם השתפרו ושיש להם ידע מחודש לגבי עצמם, לגבי החיים ולגבי אלוהים.

כיוון שעבור הסיינטולוגים האדם הוא ישות רוחנית בת-אלמוות, להתנהגותו של האדם בכל תקופת חיים יש חשיבות גדולה, לא רק לטובת הדינמיקות שלו, אלא על מנת להשיג שיפור רוחני מלא. ל. רון האברד אומר בווידיאו 'מבוא לסיינטולוגיה' שאנחנו נמצאים בעולם הזה כדי לפתור ולמצוא את הגאולה שלנו.

הסיינטולוגים עצמם מצהירים שהם חווים שיפור משמעותי וחופש רוחני הן על-ידי לימוד (הכשרה) והן באמצעות יעוץ רוחני (אודיטינג). הם מתארים את "הישגיהם" כשחרור אמיתי ממאסות, מקונפליקטים, מבערות ומגישות ורגשות לא רצויים. הם חשים שיכולתם עלתה, הקליטות החושיות שלהם השתפרו ושיש להם ידע מחודש לגבי עצמם, לגבי החיים ולגבי אלוהים.

ב-'עיקרי האמונה של דת הסיינטולוגיה' מוגדרת מערכת האמונות שמאחדת את הסיינטולוגים במשמעות העליונה של החיים. מערכת האמונות הזו מדגישה את כבודו של האדם ואת הזכויות שלא ניתן לשלול או למנוע ממנו; היא מגדירה את האחווה הטבעית של בני האדם ומכירה בטבעו הרוחני של האדם בהקשר של שאיפתו לעבר האינסוף, כשרק לאלוהים ניתנת "הזכות" לפעול בנוגע לחופש ולחוכמת בני האדם.

מערכת האמונות הזו מספקת מטרה ברורה לאודיטינג ולהכשרה כאמצעים להשגת גאולה רוחנית, אותה מפיצים הסיינטולוגים כעיקרי אמונתם.

ד. ההיבט הטקסי או המיסטי
הורד את הספר הלבן