הניתוח שלעיל מראה בבירור שבעוד שישנה שכיחות מסוימת של פרישה בתנועות דתיות חדשות, לרוב המכריע של האנשים שמנתקים את עצמם מאותן דתות לא קונפורמיסטיות אין שום עוינות שנשמרת לאורך זמן כלפי הפעילויות והקשרים הדתיים הקודמים שלהם. בעוד שהם מצביעים בכנות על הדרכים בהן השאיפות והצרכים הדתיים שלהם לא קיבלו מענה, הם הצליחו להפיק משמעויות וערכים חיוביים מהתנסויות העבר שלהם. על דרך הניגוד, ישנו מספר קטן בהרבה של פורשים המסורים עמוקות להביך ולפגוע בתדמית של הקהילות הדתיות שבעבר דרשו את נאמנותם, אם לא להרוס אותן לחלוטין. ברוב המקרים, פורשים אלה הופרדו בכוח מהקהילה הדתית שלהם דרך התערבות של בני משפחה וקבוצות נגד כתות, או נמצאו תחת השפעתם של פרסומים או קבוצות נגד כתות זמן קצר לאחר הנטישה הוולונטרית שלהם של קבוצה דתית חדשה.
אין ספק שהאויבים המסורים והעקשניים האלה של הדתות החדשות מציגים תמונה מעוותת של הדתות החדשות לציבור, לאקדמיה ולבתי-המשפט כתוצאה מהזמינות הנלהבת והלהיטות שלהם להעיד כנגד הפעילויות והקשרים הדתיים הקודמים שלהם. פורשים כאלה תמיד פועלים על בסיס תרחיש אשר מזכה אותם מכל אשמה על-ידי הטלת האחריות לפעולות שלהם על הקבוצה הדתית. יותר מכך, התרחישים השונים של שטיפת מוח שלעתים כה קרובות הוטחו כנגד התנועות הדתיות החדשות הופרכו בצורה מוחצת וחד משמעית על-ידי מדענים למדעי החברה וחוקרי דת כלא יותר מאשר מאמצים מחושבים להכפיש את האמונות והעיסוקים של דתות לא קונבנציונליות בעיני גופי ממשלה ודעת הציבור. עיתונאים, אנשי אקדמיה ומשפטנים אחראיים לא יכולים להתייחס לפורשים כאלה כאל מקורות מידע אמינים. אפילו לתיאורים של אלה שנטשו מרצון בלי שום טינה חייבים להתייחס בזהירות מאחר שהם מפרשים את הניסיון הדתי הקודם שלהם דרך מאמציהם בהווה לבסס מחדש את הזהות העצמית וההערכה העצמית שלהם.
בקיצור, פורשים שנטשו דתות חדשות כפי הנראה לא עומדים בסטנדרטים של אובייקטיביות אישית, מיומנות מקצועית והבנה מושכלת שנדרשת מעדים מומחים.
לוני ד' קליבר
דאלאס, טקסס
24 בינואר 1995
