האסלאם נוסד על-ידי מוחמד (שלום יהיה עליו ועל צאצאיו). ייתכן שזה מפתיע שבקוראן, שהמוסלמים מאמינים לחלוטין שהוא דבר האלוהים, ניתן למצוא שכתוב שהאמת שהיתה קיימת במהלך היקום הזה, לפני יצירת העולם הזה, גם היא מכונה 'אסלאם'. כל שליחיו ונביאיו של האלוהים מאז האדם הראשון לימדו את "האסלאם". לפי המסורת שבעל-פה של הנבואה האסלאמית, נאמר כי מספר שליחי האלוהים הוא 313, בעוד שנאמר כי מספר הנביאים הוא 124,000.
התגלה שאותם שליחי האלוהים ונביאיו נשלחו לכל הקהילות, השבטים והגזעים, ושהם מפיצים את אותה האמת בכל שפה בה מדברים שם. בפרק 2, פסוק 136 בקוראן, כתוב "אמרו! מאמינים אנחנו באלוהים ובדברים אשר התגלו לנו. מאמינים אנחנו גם בדברים שהתגלו לאברהם, לישמעאל, ליצחק, ליעקב ולשבטים, כמו גם בדברים שניתנו למשה ולישו, ובדברים שניתנו על-ידי האלוהים לכל הנביאים. לעולם לא נבדיל ביניהם, ואנחנו מוסלמים". יש כאן את המילה בערבית 'נבדיל' שמתורגמת כחלק מהמשפט לעולם לא נבדיל. פירוש המילה הזאת הוא גם נפריד, נבודד, נחתוך דרך, ונעשה הבחנה. לפיכך, משמעותה של המילה הזאת מהקוראן אינה רק שלעולם לא נבדיל בין הדתות האחרות, אלא גם לעולם לא נפלה את בני הדתות האחרות, לעולם לא נבודד אותם, ולעולם לא נחתוך דרך דתות אלה. משמעות הדבר היא לא רק סובלנות כלפי היהודים, הנוצרים, ההינדים, הבודהיסטים והשינטואיסטים, אלא גם התייחסות אל כולם בצורה הרמונית. זה מה שעולם האסלאם מלמד. ולכן, אם מוסלמי היה מדבר על האסלאם, באופן טבעי הוא גם היה כולל בתחום ההבנה שלו את הנצרות, הבודהיזם, ההינדואיזם, השינטואיזם ודתות אחרות. זה האסלאם המקורי, כפי שהתגלה באמצעות הנבואה למוחמד (השלום עליו).
להשוואה, כפי שמר האברד הסביר, סיינטולוגיה היא הדת של הדתות. זה מתואר בווידיאו 'מבוא לסיינטולוגיה' שבו המראיין שואל את מר האברד אם חבר קהילה מהכנסייה הקתולית או מהכנסייה האנגליקנית יכול להיות חבר בסיינטולוגיה. מר האברד ענה שהם אכן יכולים וגם הסביר שסיינטולוגיה היא דת של דתות.
במה שיכול להיות גם דמיון גדול למסורת האסלאמית, מר האברד אמר בהרצאה ב-3 ביוני 1955, ששמה 'תקוות האדם':
הייתי רוצה ... לתת כבוד למנהיגים הרוחניים הדגולים של העבר – לא של הזמנים המודרניים, אלא של העבר – כי האנשים האלה העבירו הלאה מספיק מסורת כדי לגרום לנו להיות מודעים לעובדה שלאדם היה צד רוחני. המנהיגים הרוחניים הדגולים האלה הוצאו להורג בתלייה, הושפלו, פורשו בצורה שגויה, צוטטו באופן גרוע, לא הובנו בכלל, אבל למרות זאת, הם הידיים שאיתן הועבר הלפיד לאורך הדורות כדי שאנחנו נוכל להגיע לשיא עם יכולת גדולה יותר עבור האדם ותקווה כלשהי לעתיד שלו. …
ואחד האנשים שהעביר אותו הלאה היה אדם בשם משה. ושוב זה הועבר הלאה לאדם בשם ישו. והוא העביר אותו הלאה, ואפילו האומות הערביות הפיקו מזה תועלת דרך הנביא שלהם, מוחמד.
בחוברת 'הדרך אל האושר', מר האברד כתב:
סובלנות היא אבן פינה טובה שעליה אפשר לבנות יחסי אנוש. כשבוחנים את הטבח והייסורים שנגרמו עקב חוסר סובלנות דתית לאורך כל ההיסטוריה של האדם ועד ימינו, אפשר לראות שחוסר סובלנות הוא פעילות מאוד לא הישרדותית.
סובלנות דתית לא אומרת שאדם לא יכול לבטא את אמונותיו האישיות. היא אומרת שהניסיון לערער או לתקוף את אמונותיו הדתיות של אחר היה תמיד קיצור דרך לצרות.
ב-'עיקרי האמונה של דת הסיינטולוגיה', מר האברד כתב:
אנו, בני הדת, מאמינים
שכל בני האדם ללא הבדל גזע, צבע או אמונה, נבראו עם זכויות שוות.
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם לבחור את התחומים הדתיים שלהם ולעסוק בהם. …
שלכל בני האדם יש זכויות שלא ניתן לשלול מהם ליצור, לבחור, לסייע או לתמוך בארגונים, בדתות ובממשלות שלהם.
אפשר לראות שעבודותיו של מר ל. רון האברד דומות במידה רבה מאוד לאסלאם מבחינה זו.
