איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

II. הבעיה של שמירת הידע הקדוש

I.II. ידע אזוטרי וטכנולוגיית הסיינטולוגיה

ידע אזוטרי במערכות דתיות הינו אפשרי בשתי צורות. הצורה הראשונה מאמצת שיטות מיוחדות וכתב יד של הסתרה, קידוד. ההנחה היא שהחשיפה של ידע נסתר, הנגשתו לכל מי שמבקש זאת, הופכת את הידע הנסתר לידע טמא או חילוני, ידע אשר מאבד את כוחו הקדוש ואת כוחו לשנות.

הצורה השנייה של ידע אזוטרי מאמצת את העיקרון של פתיחות ונגישות. עם זאת, המבנה הייחודי של הידע הוא כזה שאם התלמיד לא שולט בשלבים הקודמים, הוא לא יוכל להבין את השלב הבא. במילים אחרות, ידע אזוטרי צומח מסיטואציה שבה זה קודם כול הכרחי לעבור את כל הרמות של שרשרת מפורטת של הישגים אישיים. כל צעד כשלעצמו מכיל גרסה מיניאטורית של כל האחרים. לכן, ידע אזוטרי לא מפותח משאיפה לקידוד והסתרת ידע, אלא מהנסיבות הפשוטות שזה שמחזיק ברמה הגבוהה ביותר של ידע לא היה יכול, אפילו אם היה רוצה, להעביר את הידע הזה לאדם אשר לא עבר עדיין את כל השלבים המקדימים של שינויים פנימיים ושינויים במודעות. הדבר היחיד שהבעלים של הידע הגבוה ביותר יכול לעשות הוא להעביר את התלמיד דרך כל השלבים המקדימים.

הידע האזוטרי של סיינטולוגיה הוא מהסוג השני. כשאנו רואים את הסימון "חסוי" על מספר שלבים של ידע בסיינטולוגיה, זה אומר ששלב זה נוגע לידע שניתן להעביר לאדם שעבר את כל השלבים המקדימים.

סיינטולוגיה היא מערכת דתית פתוחה במהותה. כל אדם שהרגיש את הנחיצות הפנימית לקבל את הנתיב והמסר הרוחני של סיינטולוגיה יכול לסמוך על קבלת תשומת לב ותמיכה. והעבודה עם מחפשי האמת תיערך כתשובה לחיפושים שלו עצמו של זהות רוחנית. עם זאת, הכרחי לזכור שבמרכז הרוחניות של סיינטולוגיה נמצאת, בראש ובראשונה, חווייתו האישית של אדם של מימוש זהות רוחנית, קו רוחני חדש אינסופי. לפיכך, ה-"סיפור", ה-"נרטיב" בנוגע לחוויה הזאת אפשרי במידה מועטה בלבד, לא משום שהמדריכים הרוחניים מחביאים את החוויה הזאת, אלא בגלל שמהותה של החוויה הזאת הוא כזה שלא ניתן לבטאה או להעבירה במילים. בסיינטולוגיה קיים בהחלט ז'אנר של "עדויות" בנוגע לנתיבו האישי של אדם והשינוי שהוא חווה כאשר הוא מגיע, לדוגמה, לרמת מודעות גבוהה יותר של העצמי הנצחי. עם זאת, זה בדיוק מה שזה נקרא – "עדות" (ז'אנר חשוב והכרחי מאוד), ולא הידע הקדוש. כשאתה קורא ומקשיב לעדויות האלו, אתה מבין בבירור מוחלט שהעד אכן מנסה במאמץ רב לתאר את חווייתו, לחלוק את הידע שלו, אך הוא אינו מסוגל לעשות זאת.

ומכאן הדרישה של שימור מדויק ושחזור מדויק של הטכנולוגיה של סיינטולוגיה והדרישה החוזרת ונשנית לא לעבור לשלב הבא של למידה עד שהאדם שולט בשלב הקודם עד לפרט האחרון. בתוך זאת, ניתנת תשומת לב גדולה לתהליך של הבהרת המשמעות של מילים אינדיבידואליות. הרמה הזאת של תשומת לב לתהליכים של הבהרת המשמעות של מילים מקשרת את סיינטולוגיה למסורות הדתיות הגדולות ומאפשרת לידע של סיינטולוגיה להיחשב כקדוש.

ניתן לראות את התהליך של הבהרת משמעותן של מילים וקבלת ידע קדוש כחלק מהמטרה העיקרית של סיינטולוגיה: הבהרה וקבלה והבנה של טבעו הרוחני האמיתי של העצמי האינסופי.

II.II. נהלים לחניכה לתוך ידע כטכנולוגיה של הגשמת רמות המודעות הגבוהות ביותר. רמות של זיהוי עצמי: מפרקליר עד לרמות הגבוהות ביותר של ישות רוחנית

הדרישה לבהירות תמידית של המודעות ומודעות עצמית (התנערות מהחלום של השגרה היום יומית), ורציונליות רשמית, אשר מאורגנת בצורה כזאת שללא השלמה וקבלת הבנה ברורה של השלבים הנמוכים אדם אינו יכול להתקדם לשלבים הגבוהים יותר של העצמי האמיתי שלו, מביאה ראשית כול למבנה היררכי של ידע ושנית לתהליכים של חניכה לתוך ידע. בתרבות של חינוך דתי שבה שינוי מודעות ומודעות עצמית עבור התלמיד הינם חלק מהציפייה, אך ההעברה של המודעות החדשה הזאת בלתי אפשרית, תהליך החניכה נעשה נחוץ לחלוטין בתרבות של חינוך דתי. מתוך זה נובע מאפיין חשוב נוסף של סיינטולוגיה כתרבות דתית: הטקסטים של האברד – כתבי הקודש של הכנסייה – הם האמצעי לשינוי מודעות התלמיד ומודעותו העצמית. היבט ספציפי זה הינו זה אשר מאפיין את האלמנט האקסיומטי של הכתבים של האברד. אלו טקסטים קלאסיים קצרים, אשר נועדו להרהור ארוך שבמהלכו מתרחש שינוי עצמי של הבנה אצל הסטודנט – כלומר, דרך ניסיונות חוזרים ונשנים לתפוס את כתבי הקודש (הטקסטים של האברד) לקבל הבנה עמוקה של האדם עצמו והאני האמיתי שלו. סיינטולוגיה מציעה עיסוק בהתבוננות מסוגים שונים: זוגי, קבוצתי ויחידני (סולו). מנהג זה מקשר את סיינטולוגיה עם דתות אחרות, ובאופן ספציפי עם מבנים מסודרים בהם החוויה של התבוננות על כתבי קודש איננה חוויה של קבלת מידע חדש, אלא חוויה של שינוי עצמי (עבור חבר הקהילה), או חוויה של טיהור עצמי (עבור המדריך) אשר אמורה לשקם בהירות מחשבה ומודעות עצמית לאחר עבודה קשה.

לכן כאשר אנו אומרים כי ידע ומודעות עצמית אינם ניתנים להעברה, אנו מדברים על הצורך בתהליך אשר יעזור לתלמיד להגיע לידע הזה (של גילוי עצמי).

לכן כאשר אנו אומרים כי ידע ומודעות עצמית אינם ניתנים להעברה, אנו מדברים על הצורך בתהליך אשר יעזור לתלמיד להגיע לידע הזה (של גילוי עצמי). זה אומר שישנו צורך במערכת פורמאלית של שינויים מרמה אחת של ידע קדוש לרמה אחרת.

עם העזרה של המורה (או באופן עצמאי בחלק מהשלבים), התלמיד עובר דרך כל השלבים מפרֶ-קליר (אדם אשר, באמצעות העברת תהליכים של סיינטולוגיה, או ייעוץ רוחני, מגלה יותר על עצמו ועל החיים) ועד לרמה הגבוהה ביותר, Operating Thetan.

כשלוקחים בחשבון את התכונות שלעיל של ידע אזוטרי הטבוע בסיינטולוגיה (במיוחד ההיררכיה, הקשיחות וחוסר האפשרות לדלג שלב), אז ניתן לראות כי סיינטולוגיה פיתחה מערכת מרשימה של נתיב רוחני אשר הינו גם אינדיקטור ליציבות ותרבות רוחנית מבטיחה.

III.II. "הגשר לחופש מוחלט" כמרכז וכבסיס למערכת התיאולוגית של סיינטולוגיה

תנועה דתית, אפילו כאשר היא מגיעה לשלב של כנסייה מאורגנת, לא תמיד מחזיקה ברשותה דוקטרינה נרחבת. קיומה של דוקטרינה היא אינדיקטור לבשלות של תנועה דתית וכיוצא מכך, לוקח זמן עד שהיא מגיעה לבשלות. אף על פי כן, סיינטולוגיה, כפי שכבר נצפה בהיסטוריה של תנועות דתיות, בנתה מאוד מהר את עיקרי האמונה שלה ומערכת של אימון רוחני. הסיבה להישג המהיר הזה של בגרות רוחנית וארגונית הוא במערכת השלבים של שינוי רוחני וזהות רוחנית, אשר ניתנת באופן רשמי, והינה מפורטת ומפותחת היטב. את המערכת הזאת ניתן להשוות בצורה גסה למערכות של הארה רוחנית וטיהור אשר היוו את הנושא המרכזי בהרבה מסדרים אשר טיהרו והצילו כנסיות מסורתיות מסוימות.

ניתן לחלק מערכות תיאולוגיה לשני סוגים: תיאור חיובי של האל ו-שלילת תארים.

תיאור חיובי של האל הוא שיטה שמניחה שקיימת אפשרות (או יכולת) לבטא את הרמה הגבוהה ביותר של חוויה דתית במילים. שלילת תארים רואה בידע הגבוה ביותר ובערכים הגבוהים ביותר בלתי ניתנים לביטוי. לפיכך השיטה של תיאור חיובי של האל יוצרת תיאורים מפורטים ונרחבים של ישות אלוהית ומבנה אלוהי של העולם הנראה והבלתי נראה. השיטה של שלילת תארים אינה מתארת את הישות העליונה מכיוון שזה בלתי אפשרי מנקודת מבטה. עם זאת, תיאולוגיה של שלילת תארים מספקת שיטה לטיפוס לרמת הידע הגבוה ביותר אשר מושג עם מילוי ההוראות הרשמיות של המורה.

סיינטולוגיה בהחלט כוללת את שני הסוגים של שיטות התיאולוגיה, אך השיטה של שלילת תארים היא השלטת. לפיכך סיינטולוגיה מאופיינת פחות בתיאור מצבי הקיום החדשים ויותר בתיאור האסטרטגיה להשגת מצבים גבוהים יותר.

'הגשר לחופש מוחלט' הוא מטאפורה לנתיב לשינוי רוחני. הנתיב הזה קיים ברוב התרבויות הדתית והמערכות התיאולוגיות. עם זאת, אלו בעיקר מסדרים אשר שמים במרכז המערכת התיאולוגית את הנתיב לטיהור רוחני בצורה של רצף פורמאלי של מצבים של מודעות רוחנית המאורגנים בהיררכיה.

למען הדיוק, המערכת ההיררכית הזו – 'הגשר לחופש מוחלט' – היא המסר איתו כנסיית הסיינטולוגיה פונה לעולם ולמאמינים.

מסר זה כולל את הנושאים הבסיסיים אשר מרכיבים את מבנה ה-'גשר'. כל הרעיונות התיאולוגיים העיקריים (לגבי האבסולוטי, מצב האדם, מושג הגאולה), המשימה של הכהונה והמבנה הארגוני של כנסיית הסיינטולוגיה נגזרים מהמבנה של ה-'גשר', אשר ניתן להבינו כנתיב של שינוי אישי והבנה אישית של מקומו של האדם ביקום.

III. מבנה המסר הרוחני של סיינטולוגיה
הורד את הספר הלבן