I. סיינטולוגיה כמערכת תיאולוגית

למרות שלא כל חברי הסיינטולוגיה (דבר זה נראה בבירור מהדיונים והראיונות הרבים אשר ערכתי) מאמינים כי יש בסיינטולוגיה מערכת תיאולוגית מיוחדת, קיימים בפועל לפחות שני מאפיינים פורמאליים אשר מצביעים על קיומה של מערכת תיאולוגית. ראשית כול, זהו תפקידו של המנהיג הכריזמטי בהקמת הכנסייה, ושנית, זהו קיומה של תורה דתית מפותחת היטב וידע קדוש בעל מרכיב אזוטרי ואקזוטרי.

I.I. המנהיג הכריזמטי

עבודתו של מייסד הסיינטולוגיה, ל. רון האברד, היא הבסיס לדוגמה ולאופן ההתארגנות של סיינטולוגיה. עבודתו של האברד היא הטקסט הסמכותי שאליו תמיד מפנים ואשר נלמד באופן קבוע. דרך הדטרמיניזם-העצמי הפנימי של הכנסייה, לטקסטים של האברד יש את התפקיד של כתבי הקודש – הטקסט הקדוש. המנהיג הכריזמטי לפיכך הוא המחבר של הטקסט הראשי. הסיבה השנייה לראיית המנהיג הכריזמטי בהאברד היא האמונה של חברי הכנסייה שהאברד היה האדם הראשון אשר מצא והלך בדרך לזהות רוחנית אמיתית. כל מה שצריכים לעשות אלו הנמצאים קרוב או רחוק, הוא לעקוב אחר דרכו של האברד ולחיות מחדש את חוויותיו, אשר נמצאות בהישג ידו של כל אחד.

חשוב להדגיש את ההבדל הבסיסי בין המייסד הכריזמטי של התנועה לבין תלמידיו. עבור האברד, הנתיב נפתח כתוצאה מהכריזמה שלו. עבור התלמידים, נדרש ידע מעמיק המתקבל בעזרת הדרכתם של כתבי הקודש.

המטרה של כתבי הקודש הינה להגיע לזהות רוחנית, ולשנות את המודעות העצמית של האדם.

המטרה של כתבי הקודש הינה להגיע לזהות רוחנית, ולשנות את המודעות העצמית של האדם. יש להדגיש שהתהליך של השגת רמות חדשות של מודעות עצמית נכתב על-ידי האברד ביחד עם תקנות מסודרות בנוגע לתהליך. אנו מוצאים שחשוב להדגיש, כי תקנות מפורטות וכתיבת תהליכים הינה דרך חשובה למניעת כל התפלגות. הדלת לכל אפשרות של פירוש מחדש של הטקסטים הסמכותיים סגורה בצורה פשוטה מאוד אך אפקטיבית ביותר. ההנחה היא כי האמת המלאה נמצאה בחוויה האישית של האברד. והחוויה האישית הזו קשורה לטכנולוגיה של השגת זהות רוחנית אמיתית. שלא כמו החוויה הייחודית והחד-פעמית של האברד (אשר משמשת כתבנית), התוכן של החוויה של האחרים היא הטכנולוגיה לשינוי רמת הזיהוי העצמי של האדם. טבעו של התוכן של החוויה של האברד (מבחינת הטכנולוגיה) הינו אוניברסלי וניתן לשחזור. המטרה העומדת בבסיס המשימה של כנסיית הסיינטולוגיה היא הענקת הזדמנות ללכת בדרכו של האברד, לכל אדם אשר הרגיש צורך פנימי להשיג זהות רוחנית.

מהם המאפיינים העיקריים של המנהיג הכריזמטי של תנועת הסיינטולוגיה, אשר מספקים את הבסיס להחשבתו כמנהיג דתי?

ראשית, מייסד התנועה גילה מהות רוחנית, יידע רוחני אשר נוגע לכל אדם.

שנית, בעזרת הידע הזה, המייסד פיתח דרך לגאולה אישית.

שלישית, הידע שניתן למנהיג היה שלם וכל תוספת הינה בלתי אפשריות: כל תוספת רק תעוות את הידע ותהפוך אותו לידע מזיק. מכאן נובע הצורך בפיקוח מיוחד על מנת לוודא שעוקבים אחר ההוראות של המייסד.

רביעית, הקירבה בין ההתנסות האישית לבין האישיות של המייסד, אשר ניתן למצוא בטקסטים ובסרטים, משנה את העולם הפנימי של המאמין, משנה את הזהות של המאמין, ומביאה להכרה יציבה של האדם בעצמו כמקור רוחני ובן אלמוות.

חמישית, לא ניתן להחליף את מייסד התנועה באף אדם אחר. מסיבה זו אפילו הישג רוחני ברמה גבוהה מאוד של חבר בכנסיית הסיינטולוגיה לא יכול להביא אדם לטעון כי הוא בסטאטוס של המייסד ובצורה זו להביא לגרסה חדשה של הדוקטרינה; כלומר אף אחד לא יכול לטעון לכוח ולסמכות של המייסד.

שישית, על בסיס המסר הרוחני אשר נכתב על-ידי המייסד, נוסד מסדר דתי שבו מקומו של החבר בהיררכיה תלוי באופן ישיר בהישג הרוחני שלו או שלה ובמשך הזמן שבו הוא עוסק בדת במסגרת המסדר.

שביעית, השירות בכנסיית הסיינטולוגיה בנוי על גבי הטקסטים של המחבר ועדויות של חברי הארגון אשר נעזרו בכנסייה ובעבודות המחבר בחייהם.

לפיכך, מייסד התנועה, המנהיג הכריזמטי, מגיע כמושיע למאמינים; המנהיג הכריזמטי מציע הגשמה עצמית ורוחנית מלאה. במילים אחרות, המנהיג, המייסד של סיינטולוגיה הוא המייסד של הדוקטרינה הדתית והתנועה הדתית.

II.I. סיינטולוגיה: הדוקטרינה הדתית והידע הקדוש

מס' נושאים בסיסיים בסיינטולוגיה מביאים אותנו להחשיב את הדוקטרינה של סיינטולוגיה כדתית. קודם כול, מהות רוחנית ונצחית היא הקונספט שאיתו כל אדם צריך להזדהות.

הנושא הבא הוא היסטוריה או אירוע ספציפי (קטסטרופה) אשר גרמו לאדם לשכוח את טבעו המקורי, כלומר נושא השעבוד של הנפש הנצחית באופן טבעי או באופן מכוון על-ידי כוחות רשע, שהוא נושא קלאסי לדוקטרינה דתית.

חומר, אנרגיה, מרחב וזמן נוצרים על-ידי העצמי הנצחי ובעל העוצמה אשר איבד את המודעות להיותו כול יכול ונכנס תחת השליטה של היצירות שלו עצמו.

מספר עדויות אישיות מצביעות על כך שאובדן העצמי הוא התוצאה של הפעילות והיצירתיות של העצמי הנצחי. עדויות נוספות (מעורפלות יותר) מתארות זאת כתוצאה של רשע אישי אשר גרם לקטסטרופה בחלק עיקרי של היקום המיושב.

בכל מקרה, בין אם מדובר בהיעדר כוח רצון מרושע או הימצאו של בורא מרושע, אנו רואים את הנושא הקלאסי של אונטולוגיה דתית, ביחד עם הנושא של נפילה ושיכחה של יכולתו הרוחנית של האדם כמו גם השיכחה של הקטסטרופה עצמה.

ידע על העבר האינסופי של האדם, על אירועים שקרו לאדם במהלך מספר רב של חיים קודמים שחווה, הוא לא רק ידע. הידע הקדוש הוא זה שמחזיר לאדם את ההבנה של מקומו האמיתי ביקום ומאפשר לו, במהלך התהליך של הניסיון לתפוס את האסונות הקודמים שלו – כל הדרך עד לקטסטרופה העיקרית בעלת החשיבות הקוסמית – להחזיר לחיים את הידע האמיתי בנוגע לעצמו. לכן, הידע הנרכש בסיינטולוגיה בעזרת לימוד ארוך-טווח ומודעות לגבי ההיסטוריה של האדם, הוא ידע משחרר אשר מביא לגאולה.

הידע הקדוש משנה את האדם אשר מקבל אותו. ההשגה של זהות אמיתית אצל האדם מגיעה לאחר חיסול אנגרמות, אשר מהוות את המחסומים בצורת ידע כוזב של האדם עצמו, כלומר, זהות כוזבת. ההרס של החסימות הפנימיות הממוקמות בדרך להבנה של הקיום הנצחי של האדם מושגת עם העזרה של אודיטור, אדם שמקשיב (מהמילה הלטינית audire, להקשיב) אשר בד בבד מעביר שירותי כמורה ושומר על הנתיב לידע הקדוש. הטכניקה של שאלות ותשובות באודיטינג מזכירה את הנהלים של רכישת ידע קדוש המאפיינים מנהגים הגורסים שניתן להביא תלמיד (או מחפש אמת) רק עד למפתן הדלת של מודעות אמיתית. המודעות עצמה והבנת טבעם האמיתי של דברים הן משהו שהמחפש חייב למצוא באופן עצמאי. (ניתן למצוא טכניקות דומות של הבנת העצמי האמיתי ב-"אימונים הרוחניים" של איגנטיוס מלויולה, באסכולות רוחניות מהמזרח, זן בודהיזם – הקואן – ובסיפורים החסידיים).

ההקבלות לעיל, ללא הפחתת הייחודיות של התרומה הרוחנית של סיינטולוגיה למאגר העולמי של חוויה רוחנית, עוזרות לנו לקבל וודאות, ראשית כול, לגבי היסודות הרוחניים של סיינטולוגיה, ושנית, לגבי הפוטנציאל הרוחני של סיינטולוגיה לא רק כתנועה דתית אלא גם כמסדר דתי. הנקודה האחרונה חשובה במיוחד מכיוון שההופעה של מסדרים אפשרית כתוצאה של פתירת נושאים ארגוניים או נושאים בעלי אופי דתי וחינוכי. המסדר הדתי כדרך של פתירת בעיות ארגוניות נטו – כפי שמראה ההיסטוריה של מסדרים דתיים – חייו קצרים, כאשר מסדרים אשר הוקמו סביב חינוך רוחני מפותח היטב הוכיחו עמידות. ניתן לראות את המסדר הישועי כדוגמה, אשר הוקם סביב "העיסוק באימון רוחני" על-ידי מייסד המסדר, איגנטיוס מלויולה. יכולתו של המסדר לפתור בעיות פרקטיות רבות היא התוצאה של העיסוק הרוחני הדתי. הבסיס של היציבות של המסדר הישועי הוא הדבקות הנכונה לטכנולוגיה של "אימון רוחני". באופן דומה, החלק העיקרי של המסדר בכנסיית הסיינטולוגיה הוא יציב כתוצאה מהטכנולוגיה הרוחנית המיוחדת של מציאת העצמי האמיתי אשר מהווה את המרכז של הדוגמה הדתית והידע הקדוש. ולכן הבעיה של שמירת הידע הקדוש היא מרכיב עיקרי בכנסיית הסיינטולוגיה.

II. הבעיה של שמירת הידע הקדוש
הורד את הספר הלבן