המעמד של סיינטולוגיה בתור דת עולמית אושר בבית-המשפט הגבוה ביותר באירופה
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם פרסם החלטה היסטורית תמימת דעים ב-5 באפריל 2007 לטובת דת הסיינטולוגיה, התומכת בחופש הדת של סיינטולוגים וההתאחדויות הדתיות שלהם ברחבי ארבעים-ושבע המדינות שחתמו והתחייבו לאמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד (ECHR), שאומצה על-ידי מועצת אירופה ב-1950. עם הפסיקה לטובתו של ארגון הסיינטולוגיה, בית-המשפט אישר מחדש סוגיה חשובה שהפדרציה הרוסית התחייבה לתמוך בה, במיוחד בזכות לחופש הדת ולא רק לסיינטולוגים, אלא לאנשים מכל הדתות ברחבי אירופה.
בית-המשפט לזכויות אדם בתביעה ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה נגד רוסיה (פנייה מס׳ 02/18147), ביטל את הסירוב של ממשל העיר מוסקבה לרשום את ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה כארגון דתי. בית-המשפט מצא שרוסיה הפרה את זכויותיו של ארגון הסיינטולוגיה המופיעות בסעיף 11 (הזכות לחופש ההתאגדות) ב-ECHR ״כפי שהן מובנות לאור סעיף 9״ (הזכות לחופש הדת) כשהיא סירבה לרשום את ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה.
באופן ספציפי, בית-המשפט לזכויות אדם קבע, שבסירובן לרשום את ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה, הרשויות של מוסקבה ״לא פעלו בתום לב וזנחו את המחויבות של ניטרליות ואובייקטיביות בנוגע לקהילה הדתית של מגיש הבקשה״. בית-המשפט גם פסק לטובת הארגון את הסכום של €10,000 עבור נזק לא כספי ו-€15,000 עבור עלויות והוצאות.
התביעה הזו מאוד משמעותית כי היא מאמתת את ההתייחסות של בית-המשפט האירופי לזכויות אדם לארגון הסיינטולוגיה כארגון דתי לגיטימי, הזכאי לאותן זכויות תחת האמנה האירופית להגנת זכויות אדם כמו כל ארגון דתי אחר הנמצא תחת האמנה.
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם נוסד על מנת להקים מנגנון הפוסק לגבי תלונות הקשורות לזכויות אדם נגד המדינות החברות באמנה המיועדת להגן על זכויות אדם וחירויות יסוד, שאומצו על ידי מועצת אירופה ב-1950. בית-המשפט ממוקם בשטרסבורג, צרפת, וכיום יש לו סמכות שיפוטית בארבעים-ושבע מדינות באירופה עם יותר מ-800 מיליון אזרחים במדינות האלה, ומשום כך, בית-המשפט הבינלאומי החשוב ביותר.
בית-המשפט אחראי לאכוף את האמנה למען ההגנה על זכויות אדם וחירויות יסוד באמצעות פסיקות לגבי תלונות נגד הפרות של זכויות אדם המבוצעות על-ידי המדינות החברות בה ושהובאו למשפט על-ידי מדינות חברות אחרות או על-ידי אינדיבידואלים הכפופים לתחום השיפוטי של המדינה החברה. מדינות מתחייבות לנהוג על פי הפסיקה המחייבת של בית-המשפט בכל תביעה שהן בעלות דין, בכפוף לסעיף 46 של האמנה. פסק-הדין הסופי של בית-המשפט מועבר לוועדת שרים, המפקחת על הוצאתו לפועל.
החלטות בית-המשפט לא רק משפיעות על המדינה שהיא בעלת דין בשיפוט, אלא גם מבססות תקדימים שיפוטיים ברמה הגבוהה ביותר עבור כל ארבעים-ושבע המדינות החברות. להחלטת בית-המשפט לגבי ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה והיחס שלה לארגון הסיינטולוגיה בתור ״קהילה דתית״ הזכאית להגנה המלאה של זכויות אדם בסיסיות הקשורות לקהילות כאלה, יש לפיכך יישום ישיר והיא מבססת תקדימים משפטיים חשובים ומחייבים ברחבי אירופה ואירואסיה.
ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה הוא התאחדות דתית ונרשם באופן רשמי בתור שכזה בינואר 1994. ב-1 באוקטובר 1997, חוק חדש על חופש המצפון והתאגדות דתית (חוק הדת) נכנס לתוקף, הדורש מכל ההתאחדויות הדתיות שזכו בעבר למעמד של ישות חוקית לתקן את סעיפי ההתאגדות שלהם בהתאם לחוק הדת החדש ולהגיש בקשה חדשה לרישום במשרד המשפטים לפני ה-31 בדצמבר 2000. כישלונו של הארגון הדתי ברישום מחדש לפני פקיעת התאריך המצוין יחשוף את הארגון הדתי לאיום בפירוקו על-ידי החלטה שיפוטית.
בעקבות ההודעה, ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה הגיש אחת-עשרה בקשות לרישום במשרד המשפטים של מוסקבה בין אוגוסט 1998 למאי 2005. כל הבקשות נדחו.
הסירוב השרירותי לרשום את ארגון מוסקבה תחת חוק הדת סיכן את מעמדו בתור ישות חוקית. ההשלכות של אי-רישום כארגון דתי במסגרת המשמעות של החוק היו מרחיקות לכת עבור ארגון הסיינטולוגיה והחברים בו. הזכויות של ארגון הסיינטולוגיה וחברי הקהילה שלו החיוניות לניהול הפעילויות הדתיות שלהם אפילו ברמה הבסיסית ביותר היו בסכנה חמורה, לרבות הזכות לרכוש, לייבא ולהפיץ ספרות דתית; היכולת לנהל פעילויות צדקה, הזכות להחזיק בבעלותו ולתחזק מבנים דתיים, הזכות להחזיק בבעלותו ולהפעיל מוסדות חינוכיים, כולל בתי-ספר תיאולוגיים, והזכות להזמין אזרחים זרים להרצות ולערוך טקסים דתיים.
לכן, ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה הגיש תלונה משפטית ברמה של בית-המשפט המחוזי שבה הוא זכה. בית-המשפט הבהיר בהכרעת הדין שהממשלה השתמשה בתואנות ותחבולות כדי להימנע מרישום הארגון. למרות זאת, הממשלה נמנעה מלציית לתקנות בית-המשפט, ואחרי שנתיים נוספות של מאבק משפטי קשה, הארגון הגיש עתירה לבית-המשפט האירופי לזכויות אדם, ב-2002, כדי שידון בתביעה של הפרת זכויות אדם והאפליה נגד המדינה הרוסית.
החלטות ספציפיות של בית-המשפט
בית-המשפט, כשהוא העניק ניצחון לארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה, התייחס לחוק פסקי-הדין שלו שאומר, כפי שמופיע בסעיף 9, שחופש המחשבה, המצפון והדת הוא אחד מיסודות החברה הדמוקרטית במסגרת המשמעות של האמנה האירופית לזכויות אדם. זהו, בממדו הדתי, אחד האלמנטים החיוניים ביותר שמרכיבים את זהות המאמינים ואת התפיסה שלהם לגבי החיים, אבל זהו גם נכס יקר מפז עבור האתאיסיטים, האגנוסטיקנים, הסקפטיקנים והאדישים. הפלורליזם שאינו ניתן להפרדה מחברה דמוקרטית, שזכה להכרה במחיר יקר במשך מאות שנים, תלוי בזה.
הגישה הרחבה הזו עקבית עם היישום של מדיניות בסיסית לגבי זכויות אדם בקהילה האירופית בנושאים הקשורים לחופש דתי על-ידי בית-המשפט – ״הצורך להבטיח פלורליזם דתי אמיתי הוא מאפיין טבעי של חברה דמוקרטית״. בדומה, בית-המשפט הדגיש את החשיבות של ״פלורליזם, סובלנות ופתיחות, שבלעדיהם לא תתקיים חברה דמוקרטית״. כפי שבית-המשפט הדגיש, מאחר שישויות דתיות קיימות בצורת מבנים מאורגנים, ״הקיום האוטונומי של קהילות דתיות הינו חיוני עבור פלורליזם בחברה דמוקרטית ולפיכך, נושא החשוב להגנה המוזכרת בסעיף 9״.
בהחלטתו, בית-המשפט מבהיר שהעקרונות האלה חייבים לחול על ארגון הסיינטולוגיה ושזה יביס את המדיניות של ״פלורליזם דתי אמיתי״ ויוביל לשרירותיות ואפליה לא הוגנת אם ארגון הסיינטולוגיה יקבל יחס שונה מכל שאר הקהילות הדתיות. לאחר מכן בית-המשפט אישר מחדש את הזכות של קהילות דתיות כגון ארגון הסיינטולוגיה להיות חופשיות מהתערבות שרירותית של המדינה.
בית-המשפט סיכם את פסק-הדין שלו עם ההצהרה:
לאור פסק-דינו של בית-המשפט הנזכר לעיל שלסיבות שצוינו על-ידי משרד המשפטים של מוסקבה ואומצו על-ידי בתי-המשפט של מוסקבה לשלול את הרישום החוזר של הסניף המבקש לא היה כל בסיס משפטי, ניתן להסיק מכך, שבסירוב לרשום את ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה, הרשויות של מוסקבה לא פעלו בתום לב וזנחו את מחויבותם לניטרליות ואובייקטיביות בהתייחסם לקהילה הדתית של מגיש הבקשה. לאור האמור לעיל, בית-המשפט מאמין שמניעת הזכות לחופש דת והתאגדות של מגיש הבקשה היתה לא מוצדקת. אי לכך זוהי הפרה של סעיף 11 של האמנה כפי שהיא מובנת לאור סעיף 9.
פסיקות נוספות של ECHR בעד סיינטולוגיה
קימליה ואחרים נגד רוסיה
ב-1 באוקטובר 2009, החלטה היסטורית נוספת המגנה על חופש הדת ניתנה על-ידי בית-המשפט האירופי לזכויות אדם, בתביעה של ארגון הסיינטולוגיה, קימליה ואחרים נגד רוסיה (בקשות 01/76836 ו-03/32782). בית-המשפט פסק פה אחד לטובת שתי קבוצות דתיות ברוסיה, ופסק שיש להן הזכות להיות רשומות כארגונים דתיים תחת החוק הרוסי. ההחלטה קבעה שלקבוצות האלו ולמייסדים של ארגון הסיינטולוגיה של סורגוט וארגון הסיינטולוגיה של ניזנקאמסק יש הזכות לחופש דתי והזכות לחופש ההתאגדות בכפוף לסעיפים 9 ו-11 של האמנה האירופית לזכויות אדם.
בהגיעו להחלטה הזאת, בית-המשפט ״הכיר בכך שנבצר ממגישי הבקשה לקבל הכרה ובכך ליהנות באפקטיביות מהזכויות שלהם של חופש הדת והתאגדות בכל צורה ארגונית. מגיש הבקשה הראשון לא יכול היה להשיג רישום לקבוצת סיינטולוגיה בתור ישות חוקית לא דתית כי היא נחשבה לקהילה דתית על-ידי הרשויות הרוסיות. הבקשות לרישום כארגון דתי שהוגשו על-ידי מגיש הבקשה הראשון והשני בתור המייסדים של הקבוצות שלהם וגם מטעם מגיש בקשה שלישי נדחו בתואנה שהקבוצה לא קיימת במשך מספיק זמן. לבסוף, למעמד המוגבל של קבוצה דתית, מעמד שלו הם היו זכאים ושלמגיש הבקשה השלישי היה מעמד לא היתה תועלת מעשית או אפקטיבית מכיוון שנשללה מהקבוצה אישיות חוקית, זכויות קניין וכשירות משפטית להגן על האינטרסים של החברים בה וזה גם הקשה באופן חמור על ההיבטים הבסיסיים של הפעילות הדתית שלה. לכן, בית-המשפט מוצא שהיתה התערבות בזכויותיהם של מגישי הבקשה תחת סעיף 9 המפורש לאורו של סעיף 11״.
ארגון הסיינטולוגיה של סנט-פטרבורג ואחרים נגד רוסיה
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם בחן מחדש את הסירוב של ממשלת רוסיה לרשום קבוצת דת של סיינטולוגיה כארגון דתי תחת חוק הדת מ-1997 בתביעה של ארגון הסיינטולוגיה של סנט-פטרבורג ואחרים נגד רוסיה (בקשה מס׳ 06/47191). מקבוצת הסיינטולוגיה של סנט-פטרבורג נשלל הרישום במסגרת חוק הדת בטענה שהם לא היו קיימים במשך חמש-עשרה השנים שקדמו לרישום, כפי שדורש חוק הדת מ-1997.
בית-המשפט האירופי לזכויות אדם, בהתייחסו להחלטה בנוגע לקבוצות דתיות של סיינטולוגיה בקימליה, פסק שהמעמד המגביל של קבוצות דתיות שלא יכלו להירשם בהתאם לחוק הדת מ-1997 ״לא אפשר לחברי קבוצה כזו ליהנות מהזכות שלהם לחופש הדת, והופכת את הזכות הזאת לאשליה ותיאורטית, לא מעשית ולא יעילה״. בהתאם לכך, בית-המשפט מצא כי מתברר שהסירוב של הממשלה הרוסית, לרשום את קבוצת הסיינטולוגיה הדתית בתור ארגון דתי מסתכמת במניעת הזכות לחופש דת המובטחת על-ידי סעיף 9 של האמנה האירופית לזכויות אדם ומפורשת לאור הזכות להבטחת חופש ההתאגדות על-ידי סעיף 11 של האמנה.
ביחד עם ההחלטה לגבי ארגון הסיינטולוגיה של מוסקבה נגד רוסיה, ההחלטות האלו מדגישות את העובדה שדת הסיינטולוגיה וארגוני הדת של סיינטולוגיה זכאים לאותן זכויות והגנות כמו דתות וארגונים דתיים אחרים תחת הסכמים בינלאומיים בנוגע לזכויות האדם, כגון האמנה האירופית לזכויות אדם, הסכמי הלסינקי של הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה, והאמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות של האו״ם.
סיכום
שלוש ההחלטות של בית-המשפט האירופי לזכויות אדם התובעות רישום של ארבע קבוצות דתיות של סיינטולוגיה כארגונים דתיים אישרו מחדש וביססו באופן מוחלט את מה שמומחים לזכויות אדם, אנשי אקדמיה ואינספור בתי-דין לאומיים כבר פסקו: ארגון הסיינטולוגיה הוא קהילה דתית הזכאית למערך המלא של זכויות אדם וזכות לחופש דתי שמגיע לארגונים כאלה. כל ניסיון מצד ממשלות להתייחס לארגון הסיינטולוגיה בצורה אחרת לא יכול לעמוד בבדיקה מדוקדקת.
פסיקות אלו של ה-ECHR מייצגות החלטות היסטוריות המשפיעות על חופש הדת ברחבי אירופה. החלטות אלו משפיעות על הזכויות הדתיות של הדתות והאמונות הקיימות והפעילות בכל ארבעים-ושבע המדינות הכפופות לבית-המשפט האירופי לזכויות אדם.
