מבוא

ב-11 במרץ 2016, בהחלטה היסטורית, בית-המשפט לערכאה ראשונה בבריסל פסק לטובת הנתבעים ודחה על הסף את כל ההאשמות נגד ארגון הסיינטולוגיה של בלגיה, המשרד האירופי לענייני הציבור וזכויות האדם של ארגון הסיינטולוגיה הבינלאומי ונגד אחד-עשר סיינטולוגים שהם חברי צוות נוכחיים או לשעבר.

פסק-דין שאורכו 173 עמודים, פורסם לאחר שבעה שבועות של משפט פלילי ששמו קץ בדצמבר 2015 לשמונה-עשרה שנות חקירה, ולאחר בדיקה קפדנית והערכת הראיות בצורה דקדקנית כל ההאשמות נדחו באופן חד משמעי וכל הנאשמים זוכו מכל אשמה.

השופט בבית-המשפט לערכאה ראשונה, איב רג׳ימונט, פסק:

כל ההליכים המשפטיים מוכרזים בלתי קבילים משום שהם מהווים הפרה חמורה שאין לה תקנה של הזכות למשפט הוגן

בית-המשפט גם מתח ביקורת על התובע והחוקרים בגין דעות קדומות נגד סיינטולוגיה וחברי הקהילה שלה, וציין שהראיות ״חושפות בבירור חזקת אשמה והיעדר מוחלט של אובייקטיביות״ ומפרות את משפט המדינה הבלגית וסעיף 6 §1 של האמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד.

שני ארגוני הסיינטולוגיה ואחד-עשר חברי הצוות הקשורים להם היו חשופים להאשמות גורפות, כולל הונאה, סחיטה, ניהול ארגון פשע, הפרת הפרטיות ועיסוק בלתי חוקי ברפואה במהלך חקירה שנמשכה כמעט שני עשורים. התביעה דרשה שגופי הארגון יפורקו, בנוסף לריצוי עונשי מאסר לחברי הצוות שהועמדו למשפט.

בדחייתו את תיק התביעה, בית-המשפט ציין את ״חוסר הראיות״ שהוצגו על-ידי התביעה כדי להצדיק את ההאשמות הגורפות ותיאר את ההאשמות הללו בתור ״חסרות שחר״, ״לא מובנות״, ״סותרות״, ״לא עקביות״, ״מעורפלות״, ״לא מדויקות״, ״לא ברורות״, ו-״לא שלמות״.

בית-המשפט גם קבע שעצם טבעו של ההליך הפלילי מהווה הפרה של זכות הנאשמים להנחת חפותם, מאחר שהתביעה העמידה לדין שלא בצורה נאותה את הדת ולאחר מכן הניחה שכל הנאשמים גם אשמים, בהתבסס אך ורק על הקשר ההתנדבותי שלהם עם סיינטולוגיה. בניגוד לגישת התביעה, בית-המשפט מצא שהתפקיד ההולם שמוטל עליו היה ״לשפוט על בסיס עובדות ממשיות שהוצגו בפניו שהיו האשמות שלכאורה בוצעו על-ידי הנאשמים, ולא להניח הנחות לגבי פשעים שיהיו בתכולת הכתבים של סיינטולוגיה״.

״כל ההליכים המשפטיים מוכרזים בלתי קבילים משום שהם מהווים הפרה חמורה שאין לה תקנה של הזכות למשפט הוגן.״

להחלטה מהפכנית זאת היו השלכות מרחיקות לכת מעבר לבלגיה. היא תומכת בהנחה וקובעת את התקדים שלהעמיד לדין דת, את הדוקטרינות שלה ואת האמונות שלה ולהניח שמי שבוחר בדת הזאת אשם בפשע באופן כלשהו מהווה פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות. וזה כשלעצמו, הוא פסק-הדין המשמעותי ביותר לגבי חופש הדת שהוחלט בבלגיה.

הדעה המשוחדת של התביעה נגד סיינטולוגיה, מעידה על ״חזקת אשמה והיעדר מוחלט של אובייקטיביות״, שמפרה בגסות את זכות הנאשמים למשפט הוגן. למשפטי כפירה אין מקום בחברה המודרנית; הם מפרים את זכויות האדם הבסיסיות ואת שלטון החוק.

החקירה הבלגית

רקע: ב-1997, ממשלת בלגיה פרסמה דו״ח של ועדה פרלמנטרית בן 670 עמודים המכפיש 189 ארגונים דתיים, כולל בהאים, בודהיסטים, סיינטולוגים, אדוונטיסטים של היום השביעי, מורמונים, איימישים, פנטקוסטלים, על-ידי יצירת האשמות חד-צדדיות נגד הקהילות האלה, תיוגם באופן כוזב בתור ״כתות מסוכנות״ בלי שום חקירה, חקירה נגדית או תגובה של הדתות עצמן.

ב-1997, כבר החלו צעדי דיכוי ביוזמת הממשלה הבלגית וכינתה דתות מסוימות במילת הגנאי ״כתות״. כפי שהפדרציה הבינלאומית של הלסינקי ב-2003 ציינה, הפעולות שננקטו על-ידי ממשלת בלגיה לאחר הרעש שנוצר מדו״ח הוועדה הפרלמנטרית שהוביל לעוינות הציבור, אפליה ואות קלון והנידוי של החברים בקבוצות הדתיות האלו.

זמן קצר לאחר שפורסם דו״ח הוועדה הפרלמנטרית של בלגיה תובע בלגי יזם חקירה פולשנית לאמונות הדתיות ולעיסוקים הדתיים והשלווים של סיינטולוגיה, כשהוא שם לו למטרה סיינטולוגים ואת הקהילה הדתית הסיינטולוגית בבריסל. בספטמבר 1999, נערכה סדרת פשיטות משטרתיות שבוצעו על-ידי 120 שוטרי היחידה החמושה למיגור תאים טרוריסטיים של בריסל על ארגון הסיינטולוגיה בבריסל, על בתי המגורים של סיינטולוגים מסוימים בבלגיה ובצרפת, ועל העסקים שלהם. המחשבים והתיקים האישיים של סיינטולוגים שקיבלו ייעוץ רוחני הוחרמו במהלך החיפושים המשטרתיים ב-1999 וב-2001.

ברגע שהחקירה החלה ב-1997, סיינטולוגים וארגון הסיינטולוגיה סומנו על-ידי התביעה כיעד לטיפול עוין המיועד לקבוצות דתיות המוכפשות בתור כתות. החקירה התמקדה בצורה לא נכונה בתורה ובאמונות של דת הסיינטולוגיה, בניסיון גס להפליל את התורה והאמונות האלה. החקירה שנמשכה יותר משמונה-עשרה שנה, התערבה בגסות בזכותו של ארגון הסיינטולוגיה להמשיך בשליחות הדתית שלו ובזכות של הסיינטולוגים לעסוק בחופשיות באמונה שלהם בבלגיה.

במשך כמעט שני עשורים, עד שנקבע פסק-הדין במרץ 2016, הנאשמים תויגו בצורה לא הוגנת על-ידי התביעה ואמצעי התקשורת, כפושעים אשמים, מבלי שהם בילו אפילו יום אחד בבית-המשפט, הוכפשו ונודו מהקהילות שלהם ושובשו חייהם.

פסיקת בית-המשפט לערכאה ראשונה בבריסל

בית-המשפט העלה ממצאים חשובים בנוגע לנהלים ולסוגיות חשובות במהלך הפסיקה בת 173 העמודים שניתנה ב-11 במרץ 2016, לאחר שבעה שבועות של משפט, שדוחה את כל ההאשמות נגד הנאשמים. להלן סיכום הממצאים העיקריים של בית-המשפט.

הפרת הזכות לחזקת החפות מפשע ומשפט הוגן

סעיף 6 §1 של האמנה האירופית להגנת זכויות אדם וחירויות יסוד מבטיח לכל האנשים את הזכות להיות מוחזקים חפים מפשע, כשנטל הוכחת האשמה הוא על התביעה. הזכות להיות מוחזקים חפים מפשע הוא מרכיב מהותי של הזכות למשפט הוגן, שגם היא מובטחת על-ידי סעיף 6.

בבחינת הזכויות החוקיות הבסיסיות של הנתבעים, בית-המשפט ציין שהוא ״מוטרד״ מהגישה של התביעה לחקירה ולמשפט. במקום להתמקד בטענות לגבי פעולות פליליות שביצעו הנאשמים, התביעה התמקדה ב-״אידיאולוגיה או בפילוסופיה הכלולות בתורתו של ל. רון האברד באמצעות סיינטולוגיה, כמו גם ביישום שלהן על-ידי ארגון הסיינטולוגיה, במשמעות הכללית שלהן״, על-ידי ארגון הסיינטולוגיה של בלגיה.

באופן דומה, הטיעונים בעל פה שהעלתה התביעה התמקדו בציטוטים ממושכים מתוך הכתבים, הטקסטים, ההנחיות או ההוראות של מייסד הסיינטולוגיה ל. רון האברד, המהווים חלק מכתבי הדת של סיינטולוגיה, ״כשהיעד הוא להראות את הכוונה הפלילית שכלולה בתורה שהוא התכוון לקַדֵם״. בית-המשפט ציין כי למעשה, התביעה התייחסה לנאשמים ככלים גרידא המוציאים לפועל אידיאולוגיה פלילית:

במילים אחרות, לפני שהמשפט הוא לגבי כל אחד מהנאשמים העומדים לדין לפני בית-המשפט, משפט זה הוא בראש ובראשונה נגד סיינטולוגיה, והמשמעות האידיאולוגית שלה, שאותה התביעה התכוונה לתבוע.

איך עוד אפשר היה להסביר את אופי ההאשמות המעורפלות, הלא מדויקות ואפילו הפגומות ...? עקב גישה זאת, ההנחה היתה שהנאשמים קודם כול מוחזקים אשמים על סמך העובדה שהם היו חברים פעילים בארגון הסיינטולוגיה שלהם.

בית-המשפט הגיע למסקנה עם פסק-דין מוחץ שדוחה באופן סופי את האשמות התביעה:

דבר זה חושף בבירור את חזקת האשמה ואת ההיעדר המוחלט של אובייקטיביות.

בנסיבות אלה, בית-המשפט דחה את כל ההאשמות נגד הנאשמים ״בגין הפרה בוטה וחסרת תקנה לזכות שלהם למשפט הוגן״ המובטחת על-ידי סעיף 6 של האמנה האירופית להגנת זכויות אדם.

רשימת ״הכתות״ של הפרלמנט 1997

כפי שצוין לעיל, הרשימה מ-1997 של הפרלמנט הבלגי, המכפישה 189 קבוצות דתיות המכונות כתות מסוכנות, גיבשה לכאורה את הבסיס המורעל שממנו צמחה החקירה הפלילית על ארגון הסיינטולוגיה. הרשימה השחורה של הפרלמנט נכללה בתיעוד של ההליך הפלילי שהוגש על-ידי התביעה. הנאשמים טענו שבית-המשפט צריך להתעלם מה-״ראיה״ הזו מאחר שהרשימה השחורה חרגה מעבר לסמכויות הפרלמנט והפרה את זכויות האדם הבסיסיות שלהם. בית-המשפט הסכים והכריז על פסק-הדין שלהלן:

בית-המשפט חולק את נקודת המבט של ההגנה ...: נראה בבירור שעל-ידי הצגת רשימה ספציפית של 189 תנועות שהוועדה הפרלמנטרית החשיבה מזיקות, היא ביצעה שיפוט ערכי שהיא לא היתה רשאית לעשות, כשהיא מפרה את חזקת החפות מפשע שכל אחד זכאי לה.

בנוסף לכך בית-המשפט מצא שהוועדה הפרלמנטרית ״נסחפה״ ו-״חרגה מסמכויותיה״ דבר ״שצריך לגנות כשהוא מגיע ממוסד כזה״. לאחר מכן בית-המשפט סיכם:

על פי בית-המשפט, הוועדה חרגה מסמכויותיה ברמת המסקנות שהוסקו מעבודתה ובסופו של דבר הפרה זכויות יסוד מסוימות המובטחות באופן ספציפי באמנה האירופית להגנת זכויות אדם, לרבות חזקת חפות מפשע שזה עתה הופרה.

הפסיקה של בית-המשפט שרשימות שחורות של דתות שמפורסמות על-ידי ועדה פרלמנטרית מהווה חריגה מהסמכות החקיקתית ומפרה זכויות אדם בסיסיות, לרבות הזכות לחזקת חפות מפשע, היא פסיקה חשובה ומשמעותית בעלת ערך תקדימי בכל רחבי אירופה. ההחלטה הזו צריכה למנוע את המשך ההסתמכות על רשימות פרלמנטריות שחורות של דתות המשמשות להכפשה והנידוי של דתות מיעוט מסוימות במדינות אחרות.

האשמות לגבי ארגון פלילי וקנוניה פלילית

בית-המשפט דחה את ההאשמות של ״ארגון פלילי״ ו-״קנוניה פלילית״ כהאשמות נגד שיצאו מכלל שליטה. הוא מצא ש-(1) בהאשמות נמצאו מקרים רבים של ״חוסר עקביות״; (2) תיק התביעה הכיל מידע ״מנוגד וסותר״; ו-(3) ההאשמות לא עמדו בפני בדיקה דקדקנית עקב ״חוסר הראיות״ שסופקו על-ידי התביעה.

בנוסף לאי-סיפוק ראיות ממשיות התומכות בטיעונים אלו, התביעה לא היתה מסוגלת לזהות אפילו את הארגון הפלילי שהנאשמים הואשמו שהם השתייכו אליו, דבר המצביע על חוסר מוחלט של הוכחות התומכות בהאשמות אלו. בית-המשפט הצהיר:

חובה לציין שהתובע, שהמטלה העיקרית שלו היא להגן על ההאשמות שהוא מעלה, לא כל שכן כשקוראים עליהן תיגר מכל הכיוונים, מעולם לא הצהיר באופן חד משמעי מה, לפי דבריו, יהווה הארגון הפלילי שאליו משתייכים לכאורה הנאשמים. התובע לא הציג לבית-המשפט מידע עקבי בנושא, לא בכתב האישום וגם לא בסימוכין אחרים, ואפילו לא בטיעונים שהוא הציג בעל פה.

מילון המונחים של התביעה

אחרי עיקולם של עשרות אלפי דפים של כתבי הדת של סיינטולוגיה וספרים ומסמכים שקשורים, התביעה, השקיעה זמן רב והוצאות גדולות כדי לחבר מסמך הנקרא ״סטנדרטים ואוצר המילים של סיינטולוגיה ודיאנטיקה,״ (״מילון מונחים״) ״אוסף של ספרי לימוד המכילים את הכללים והתורה של סיינטולוגיה״.

למרות שהמסמך אמור היה להגדיר במדויק ולסכם את המונחים בסיינטולוגיה ולסכם את הדוקטרינות, האמונות, הכללים, והטקסים של סיינטולוגיה, הנאשמים טענו שמילון המונחים שניתן משוחד ויש בו הגדרות וסיכומים לא מדויקים. לכן הנאשמים ביקשו את בית-המשפט להתעלם ממילון המונחים מאחר שהוא לא היה אמין וגם לא מהימן.

בית-המשפט קבע שבאופן שבו הוצג מילון המונחים לנאשמים, היה בלתי אפשרי לאמת את דיוקו, התביעה השתמשה במילון המונחים ״שהוא בלשון המעטה, מבלבל עבור ההגנה״; וכישלון התביעה לקשר בין כמה מהטענות בתביעה יצר ״חיסרון חמור״, שמנע מהנאשמים ״לממש כראוי את זכויותיהם״.

לבסוף, בית-המשפט ציין שהיה בלתי אפשרי להעריך את אמינותו של מילון המונחים על סמך האופן שבו הוא נוצר. בנסיבות אלו, בית-המשפט דחה את המסמך וקבע שלא להתייחס אליו.

עיסוק לא חוקי בתרופות

בנוסף לכך בית-המשפט דחה מהר מאוד את ההאשמות המעורפלות של התביעה, שהעיסוק הרוחני של סיינטולוגיה, כגון אודיטינג, תכנית ה-Purification וסיועים בנגיעה נחשבים בתור עיסוק לא חוקי בתרופות. בית-המשפט דחה את ההאשמות בטענה ששום ראיות ממשיות של מעשה עבירה מעולם לא הוצגו בהליכי התביעה. בית-המשפט פסק כדלהלן:

[ש]ום מידע לא ניתן, והטיעונים שבעל-פה מתייחסים רק להתנהגות באופן כללי (סיוע בנגיעה, ריפוי עם ה-purification, אודיטינג), מבלי לפרט מדוע התנהגויות אלה יהוו עבירות שבוצעו על-ידי מי ונגד מי, בזמן שניתוח המסמכים שצוינו בכתב האישום, בשום אופן, אינם מאפשרים למישהו להבהיר את שאלות בית-המשפט עקב אי-הרלוונטיות שהיא כמעט מוחלטת של המסמכים שצוינו על מנת לשפוך אור על ההאשמות המיוחסות או לאלמנטים של ההאשמות.

מאחר שהתביעה מעולם לא הציגה עדויות המוכיחות את ״האלמנטים המרכיבים״ של פשע, בית-המשפט החליט שההאשמות לשימוש הבלתי חוקי בתרופות ״חייבות להיות מוכרזות כבלתי קבילות״, עקב ״הפרה רצינית ובלתי הפיכה״ של הזכות הבסיסית של הנאשמים ל-״הליכי משפט הוגנים״.

עיכוב מופרז

מכוח סעיף 6 §1 של האמנה (אמנה) האירופית לזכויות אדם, לכל אחד יש את הזכות להישפט ״תוך זמן סביר״. הערובה של זמן סביר שחקוקה באמנה משמשת כדי להבטיח את אמון הציבור בעשיית צדק, ולמנוע מכך שאנשים המואשמים בעבירה פלילית לא נשארים זמן רב מדי במצב של אי-ודאות לגבי גורלם, דבר המסכן את יעילותה ומהימנותה של מערכת המשפט. ראה, לדוגמה פנג׳ו נגד בלגיה (09/18393) (28/10/2014).

בית-המשפט מצא שבתביעה הזו, זכות הנאשמים למשפט ״תוך זמן סביר״ הופר. עם זאת, הוא קבע שביטול המשפט על הבסיס הזה לא יהווה פתרון מתאים במסגרת החוק הבלגי. לעומת זאת, הוא ביטל את התביעה בזכות עצמה, בהתבססו על הפרת הזכות של הנאשמים לחזקת חפות מפשע ולמשפט הוגן.

סיכום

ההחלטה של בית-המשפט ב-11 במרץ 2016 לבטל את כל ההאשמות ולזכות לגמרי את גופי ארגון הסיינטולוגיה והנאשמים האינדיבידואלים מהווה החלטה היסטורית המגנה על חופש הדת וחופש המצפון. בית-המשפט הכיר בעליל שלתבוע דת למשפט ולטעון שאנשים שפועלים לפי הכללים שלה וקשורים אליה מרצונם החופשי מוחזקים אשמים בפשע ללא ראיות ממשיות של מעשה עוולה מהווה פגיעה בזכויות האדם הבסיסיות.

מוסדות דתיים וחברי הצוות שלהם לא מאבדים את הזכות למשפט הוגן, והזכות לחזקת חפות מפשע רק בגלל הקשר הדתי והאמונות שלהם. לפסק-הדין הזה יש השלכות משמעותיות עבור כל ארבעים‑ושבע המדינות הדובקות באמנה האירופית לזכויות אדם. הוא מבסס תקדים משפטי חשוב המגן על חופש הדת.


אודיטינג הוא הייעוץ הרוחני של סיינטולוגיה. תכנית ה-Purification היא צעד שנעשה על-ידי חברי הקהילה בנתיב הרוחני שלהם כדי לשחרר את הגוף מרעלים וסמים ולנקות את המיינד שלהם כדי לאפשר שיפור רוחני עתידי. המטרה של ׳סיוע בנגיעה׳ היא להביא את תשומת הלב של האדם אל האזור הפגוע של הגוף כדי להקל על מצוקה רוחנית.
הורד את הספר הלבן