איך להישאר בריא | מרכז המשאבים למניעה

מטרת הדיון הזה היא לבחון את סיינטולוגיה מנקודת מבט סוציולוגית.

השאלה היא: האם סיינטולוגיה היא דת? ואם כן, איזה סוג דת היא? אנחנו ננסה לתת אלמנטים של תשובות במסמך זה.

אנחנו גם נתאר מספר היבטים של סיינטולוגיה כפי שהיא מופיעה בפנינו כיום. המצגת שלנו היא לא למטרת ויכוח או התנצלות.

I. האם סיינטולוגיה היא דת?

I.I. למה אנו מתכוונים במושג "דת"?

הדיון הזה לא יכול לתת במה לשיח בסיסי בעניין ההגדרה של המושג "דת". יחד עם זאת, אנחנו יכולים לאמץ נקודת מבט מעשית ולהסכים על מספר מינימלי של מאפיינים שניתן למצוא ברוב הדתות. אנחנו מודעים לכך שנקודת המבט הזו מתעלמת כרגע מהשיח על ההגדרה של המושג "דת" שנוצרה בשל קיומן של צורות דת חדשות. אנחנו יכולים להסכים עם בריאן ווילסון שדת כוללת:

  • קוסמולוגיה שבה היקום מקבל על עצמו משמעות הקשורה לכוח על-טבעי אחד או יותר. מושג האדם נתפש כרחב יותר מקיומו על כדור הארץ. יש מה שקרה לפני ויש מה שיבוא אחרי. המאפיין של סופיות האדם לא מתקבל.
  • מוסר אשר נובע מהקוסמולוגיה הזאת. מוסר זה מעניק הוראות וקווים מנחים, בהתאמה למשמעות המוצעת של היקום.
  • כלים המחברים את בני האדם לעקרון העל-טבעי: תפילה, טקסים דתיים, טכניקות מדיטציה.
  • קהילת מאמינים, קטנה ככל שתהיה, שמסוגלת לשמר וליצור את האמונות ולהצליח לקבל את יתרונות הישועה.

השילוב של המרכיבים האלה מאפשר להבדיל בין דת אחת לאחרת:

(1) פילוסופיות דאיסטיות, המספקות קוסמולוגיה ומשמעות לקיום אך אינן מכוונות לקשר כוחות על-טבעיים לבני-אדם;

(2) קסם אישי, המיועד להשיג תוצאות אמפיריות באמצעות השימוש בטכניקות אמפיריות;

(3) ארגונים דאיסטיים, כגון הבונים החופשיים, שמכירים בקיומו של הארכיטקט הראשי של העולם אך טקסיהם אינם מכוונים לקשר בינו לבין בני-האדם.

II.I. התכנים של סיינטולוגיה

סיינטולוגיה כוללת קוסמולוגיה, אנתרופולוגיה, אתיקה, טקסים דתיים, שיטת אודיטינג, שיטה לטיהור הגוף, שיטות הכשרה, תיאוריה של תקשורת.

הקוסמולוגיה: העל-טבעי בסיינטולוגיה

המייסד, ל. רון האברד (1986-1911) מחדש את התזה של הרוחות הפרימורדיאליות (קדמוניות). הוא טוען בתוקף שלפני לידת היקום היו קימות רוחות, להן הוא קורא תטנים. הן היו ישויות לא חומריות, חסרות מאסה ונטולות זמן, שלא תופסות שום מרחב, יודעות כול, כול יכולות, בלתי ניתנות להשמדה, נצחיות ומסוגלות ליצור כל דבר. ישויות בלתי מוחשיות אלו, יחד עם הישות העליונה, בראו את העולם. מאחר שהן בראו את העולם, הן נתפסו במלכודת שהן יצרו בעצמן ונתקעו בעצם בריאתן – במיוחד באדם – כלומר בחומר, אנרגיה, מרחב וזמן (MEST – היקום הפיסי), הן אף שכחו שהן היו הבורא. כך הן איבדו את כוחן ואת היותן יודעות כול והפכו להיות ישויות אנושיות פגיעות. מאז אותו הזמן, הן חזרו, תקופת חיים אחר תקופת חיים, כשהן מאמצות גוף פיזי שונה בכל פעם. כיום, תטנים שכחו את זהותם הרוחנית האמיתית והם מאמינים שהם גופות אנושיים. לפיכך, לאדם יש נקודת התחלה רוחנית: הוא כולו גוף, מיינד ותטן.

זו גרסה גנוסטית של נפילת האדם המושלם לאי-שלמות, ושינוי הסדר של הדרמה היוונית, בה האלים מתערבים בענייני האדם ונופלים למלכודת.

שחרור חייב לשים סוף להמשכיות של תקופות חיים. סיינטולוגיה מבקשת לקרב את האדם למצב המקורי של תטן.

הדינמיקות ואתיקה

סיינטולוגיה עוסקת בכוח המניע של היקום ובמשמעות הקיום.

היקום מונע על-ידי דחף דינמי שהוא כוח בשירות ההישרדות, עצם העיקרון של הקיום. דחף זה משתנה בין יחידים וגזעים. זה תלוי בפיזיולוגיה, סביבה וניסיון. הדבר משפיע על יכולת ההתמדה של האדם לעבר החיים ועל הפעילות של האינטליגנציה, הנחשבת כיכולתם של האינדיבידואל, הקבוצה והגזע לפתור בעיות הקשורות להישרדות.

סיינטולוגיה עוסקת בכוח המניע של היקום ובמשמעות הקיום.

מוסריותו של האינדיבידואל נשפטת בהתייחס לפעולות שהוא מבצע למען הישרדות. מנקודת מבט זו, טוב הוא כל פעולה בונה, רע הוא מה שמתנגד להישרדות. ניתן לראות שכללי המוסר של סיינטולוגיה הם לא סדרה של המלצות (הרעיון הברגסוני של מוסר סגור). הן התוצאה של הבנה והפנמה של משמעות החיים, הפועלים כמצפן אישי. זו תהיה מערכת מוסר פתוחה.

בסיינטולוגיה, כמו בקבוצות ספיריטואליות, אין "חטא". ישנן שגיאות שהן פעולות הרסניות נגד אדם, משפחה, חברה, אלוהים. חלק מכללי מוסר הוא לאתר ולתקן פגמים.

הדחף הדינמי נעשה מורכב יותר ככל שהאורגניזם נעשה מורכב יותר. אצל אדם "נורמלי" (ללא אברציות), זה מתפצל לשמונה שטחים המתאימים למטרות הבאות:

(1) הדינמיקה של העצמי מתאפיינת בדחף הדינמי לשרוד כאינדיבידואל, להשיג הנאה ולהימנע מכאב. נכללים בה מזון, ביגוד, דיור, אמביציה אישית והמטרות הכלליות של האינדיבידואל.

(2) הדינמיקה של המין מכוונת להתרבות.

(3) הדינמיקה של הקבוצה מנהלת את חיי החברה. היא ממריצה את ההתנהגות המיועדת לשמר את הישרדות הקבוצה אליה משתייך האינדיבידואל.

(4) הדינמיקה של האנושות כוללת את הישרדות כל המינים.

(5) הדינמיקה של החיים דוחפת את האדם לעבוד עבור החיים עצמם – כלומר, כל הדברים החיים, גם צמחים וגם בעלי חיים.

(6) הדינמיקה של העולם הפיזיקלי היא דחף של האינדיבידואל להגביר את ההישרדות של חומר, אנרגיה, מרחב וזמן.

(7) הדינמיקה של המחשבה היא הדחף של האינדיבידואל לשרוד כמחשבה וכישויות רוחניות.

(8) הדינמיקה של המחשבה האוניברסלית היא דחף לשרוד עבור היוצר או הישות העליונה.

ארבע הדינמיקות הראשונות קשורות לדיאנטיקה. האחרות, שהוספו בתחילת שנות החמישים, הן בעלות אופי מטאפיזי, ושייכות לתחום העיסוק של סיינטולוגיה (ראה פירוט ההבדל למטה).

יש לעודד את חבר הקהילה להיות בתיאום עם כל הדינמיקות. רשימות בדיקה של גילוי עצמי מאפשרות לחבר הקהילה לבחון את מצב הקיום שלו בכל אחת מהדינמיקות. עם העזרה של יועץ דת, הוא מחפש אחר האמצעים לתקן מצבי קיום פגומים.

האנתרופולוגיה של סיינטולוגיה

העקרונות של ל. רון האברד כוללים קונספט של האינדיבידואל שבו הגוף והמיינד קשורים יחדיו באופן מאוד קרוב.

בהתבסס על מחקרו לתוך המיינד והטבע האנושי, ב-1950 ל. רון האברד כתב את 'דיאנטיקה: המדע המודרני של בריאות הנפש', שהפך מיד לרב-מכר והביא להקמתם של ארגוני דיאנטיקה. באותה עת דיאנטיקה התייחסה רק למיינד כאמצעי שחרור ופריקה של האינדיבידואל מטראומה נפשית. בכל זאת, מר האברד המשיך במחקרו ובתחילת שנות החמישים הוא נכנס לתחום הרוחני, עם התגלית שהאדם הוא רוח נצחית שחיה בעבר אינספור תקופות חיים ושחוצה את גבולות הממד הפיזי. כנסיית הסיינטולוגיה הראשונה נוסדה בשנת 1954.

מר האברד המשיך במחקרו ובתחילת שנות החמישים הוא נכנס לתחום הרוחני, עם התגלית שהאדם הוא רוח נצחית שחיה בעבר אינספור תקופות חיים ושחוצה את גבולות הממד הפיזי.

בסיינטולוגיה ניתן להשוות את המיינד למחשב בעל שני מדורים עיקריים: המיינד האנליטי והמיינד הריאקטיבי.

המיינד האנליטי מייצג את האינטליגנציה, כושר מנטלי חסר פגמים שאמור להיות מרכז המודעות של האינדיבידואל (ה-"אני" או האישיות הבסיסית). האנלייזר הזה מקביל למחשב שעובד עם חישה (קליטת גירויים מהעולם החיצוני), הדמיון וזיכרונות הנכללים במאגר הזיכרון הסטנדרטי. החל מהלידה וכלה במוות, במצבי ערות ובמצבי שינה, זיכרון זה מקבל מידע המשודר מהחושים השונים. הזיכרונות נשמרים במלואם לפי סדר הגעתם בתיקיות שונות (תיקיות שמע, תיקיות חזותיות, תיקיות מישוש וכו') שעומדות לרשות המיינד האנליטי. המיינד הזה חושב באופן קבוע. הוא מקבל ללא הפסק עותקים של תמונות מאוחסנות, מעריך אותם, משווה אותם, כדי לספק תשובות נכונות לבעיות בהם נתקל האינדיבידואל. כדי לבצע משימות שגרתיות כגון הליכה, הקלדה וכו' בלי לאחסן מידע מיותר, המיינד האנליטי מציב מעין מעגל סגור ששולט בפונקציות נרכשות. בעיקרון, המיינד האנליטי הוא מעין מחשב רציונאלי, חסר פגמים שאינו יוצר הפרעות נפשיות או פסיכוסומאטיות.

אברציה התנהגותית מגיעה כתוצאה של המיינד הריאקטיבי, שהוא פיקדון של אנגרמות. אנגרמות אינן בדיוק זיכרונות. הן הקלטות שלמות עם כל פרטי החישה שנתקבלו על-ידי האינדיבידואל במהלך רגעים של כאב וחוסר הכרה מלא או חלקי, כמו עילפון או אלחוש.

א. אודיטינג

העיסוק הדתי העיקרי של סיינטולוגיה ידוע בתור אודיטינג. עבור סיינטולוגים, אודיטינג הוא נתיב רוחני שיטתי. מה זה?

אודיטינג מאפשר לאינדיבידואל לשקם את כל המאורעות בחיים האלה, כמו גם בחיים קודמים – במסלול הזמן. המאורעות המשמעותיים ביותר שנתגלו הם המאורעות הטראומטיים, בהם כמות של אנרגיה מופרדת שמפחיתה קיבולת בכך שהיא חוסמת פעולה ומחשבה רציונלית. חזרה אל אותם מאורעות והרצתם משחרר, על-ידי תרפיה של היזכרות, את האנרגיה הקשורה אליהם, שאז נעשית נגישה. הדבר גורם לתחושת רווחה. יתרה מכך, מאורעות העבר נחשבים כמקור של מחלות הגוף והנפש. ההכרה בהם והעבודה שהאדם שעובר אודיטינג מבצע עליהם אמורה למחוק אותם. לדוגמה, אדם הסובל מכאב עשוי לגלות באודיטינג שבחייו הקודמים הוא נחנק. עם הרצת המאורע הטראומטי, הוא משחרר את הכאב המלווה את המאורע מהעבר. זה מזכיר את המבנה של המיתוס האישי בריפוי השאמאני כפי שהוא נדון על-ידי לוי-שטראוס בספרו אנתרופולוגיה מבנית.

בטרמינולוגיה האברדית, אודיטינג של סיינטולוגיה עושה שימוש ביכולת של המיינד האנליטי לרוקן את המיינד הריאקטיבי מהאנגרמות המזיקות שבו, שמונעות את היכולת לשקם את כוחו של התטן בהתגלמותו.

אודיטינג מייצר שני דברים: (1) באמצעות התחקות אחר העבר, אודיטינג מראה במהירות למי שעוסק בו במקצועיות, שהוא רוח מלאת עוצמה בהתגלמותה המוגבלת על-ידי מצבו האנושי; (2) המחיקה של אנגרמות מובילה למצב של "קליר".

החיסול של אנגרמות עוזר להחיות את הישות. זה בא לידי ביטוי בעליה של אנרגיית החיים, עם יכולת הישרדות גדולה יותר, עם תחושה של עוצמה ועם שיפור יכולות שניתן למדוד על סולם הטונים.

עבור סיינטולוגים, אודיטינג הוא צורה של ייעוץ רוחני. בריאן ווילסון שותף לנקודות המבט האלה (ב-"סיינטולוגיה", 1994) בטענתו שסיינטולוגיה מבטאת את השיטתיות שבמערכות היחסים עם רוחניות, אוריינטציה שניתן למצוא ב-"מתודיזם". עבורנו זו צורה של רציונליזציה של חיי דת.

עבור סיינטולוגים, אודיטינג הוא בראש ובראשונה הרפתקה רוחנית הנותנת לאינדיבידואל גישה לצד הרוחני והנצחי של האדם, בדומה לדתות המזרח.

באמצעות אודיטינג, האדם משיג הבנה גדולה יותר של רוחניותו ושל הקשר שלו עם הישות העליונה.

זה קורה באודיטינג שהתטן מקבל ודאות בנוגע לנצחיותו ומסוגל לגדול מבחינה רוחנית. באמצעות אודיטינג, האדם משיג הבנה גדולה יותר של רוחניותו ושל הקשר שלו עם הישות העליונה. אודיטינג גם נותן לאדם את האפשרות להפוך להיות מבין ובעל יכולת בכל שמונה הדינמיקות.

חלק ממשמיצי הדת השוו את סיינטולוגיה לסוג של פסיכותרפיה. אולם השיטות והפולחנים אינם זהים, ויש להם מטרות שונות בתכלית: פסיכותרפיה עוסקת במיינד; לעומת זאת, מטרתה של סיינטולוגיה היא ישועת הרוח. 1) האדם שעובר אודיטינג מגיע להבנת הדואליות של האדם, ובאמצעות הגילוי של חיים קודמים, מבין שדרך כל תקופות החיים עובר עקרון יחיד וקבוע; 2) סיינטולוגיה גם עוסקת בתטן. על-ידי שחרור התטן מהמאסות הנפשיות והגופניות, הוא משקם את עוצמתו הראשונית, האדם שהתטן מייצג ייעשה "בן-חורין חי" (ג'יוון מוקטי).

ב. הכשרה דתית

החלק המרכזי הנוסף של העיסוק הדתי בסיינטולוגיה נקרא הכשרה, שזה לימוד אינטנסיבי של הכתבים של סיינטולוגיה למטרת הארה רוחנית כמו גם למטרת הכשרה כמנחה דתי של סיינטולוגיה.

הסיינטולוגים מאמינים שמחובתם להשתמש באיכות של המודעות הרוחנית שלהם בכל מצבי הקיום בחיים. הם מוצאים את הנתיב הזה באמצעות לימודם את כתבי הסיינטולוגיה. זה דומה ללימוד למטרת הארה שקיים בדתות אחרות כגון לימוד התלמוד ביהדות, לימוד התורות של בודהא ולימוד כתבי קודש אזוטריים. יתרה מכך, לטענתם, אודיטינג והכשרה הולכים יד ביד. אדם חייב לשפר את יכולותיו, אחריותו והידע שלו באותה העת. האדם מגלה שניתן לפעול באמצעות הכוח של התטן בהתגלמותו ושניתן לתקשר עם ישויות רוחניות אחרות. לדוגמה, בהכשרה, סיינטולוגים גם לומדים איך לתת "אודיטינג" כדי לגלות את תהליך הרוחניות באחרים וכדי לממש את האחריות של המאמינים.

ג. טקסים

כנסיית הסיינטולוגיה מקיימת מספר טקסים דתיים שנמצאים באופן מסורתי גם בדתות העיקריות: טקסי הענקת שם, שירותי סופשבוע, חתונות והלוויות.

ד. ארגון

לכנסיית הסיינטולוגיה יש את המבנה הארגוני המורכב האופייני לתרבות המודרנית, המבוסס על מספר גדול של ארגונים. כל דת מאמצת את צורת המבנה הארגוני שלה מתוך התקופה שבמהלכה היא קמה. די לאחרונה, עדי יהווה השתמשו בשיטות ארגון מהתקופה התעשייתית, בעוד שסיינטולוגיה אימצה את סגנון הארגון של התקופה הפוסט-תעשייתית.

מטרת הארגון היא לנהל ולייצר שוב ושוב את יתרונות הגאולה. דבר זה משרת התרחבות בינלאומית.

ה. ייעוץ רוחני

לסיינטולוגיה יש גוף של יועצים רוחניים מוסמכים שעורכים טקסים ועוסקים באודיטינג.

II. מיהם הסיינטולוגים?
הורד את הספר הלבן