(סיכום השיקולים והבחינות של נפש האדם ושל העולם החומרי שהושלם בין 1923 ל-1953 לספירה.)

1 לפני ההתחלה היה גורם וכל מטרתו של הגורם היתה ליצור תוצאה.

2 בהתחלה ולנֶצח ישנה ההחלטה וההחלטה היא להיות.

3 הפעולה הראשונה של beingness היא לאמץ נקודת מבט.

4 הפעולה השנייה של beingness היא לפרוש מנקודת המבט נקודות על מנת להביט בהן, ואלה הן נקודות ממד.

5 כך ישנו מרחב שנוצר, מאחר שההגדרה של מרחב היא: נקודת מבט על ממד. והמטרה של נקודת ממד היא מרחב ונקודה להביט בה.

6 הפעולה של נקודת ממד היא הגעה ונסיגה.

7 ומנקודת המבט אל נקודות הממד ישנם קשר וחילופין: כך נוצרות נקודות ממד חדשות: כך קיימת תקשורת.

8 וכך ישנו אור.

9 וכך ישנה אנרגיה.

10 וכך ישנם חיים.

11 אבל ישנן נקודות מבט אחרות, ונקודות המבט האלה דוחפות החוצה נקודות כדי להביט בהן. ושם מתרחשים החילופין בין נקודות מבט; אבל החילופין אף פעם לא מתרחשים בצורה אחרת מאשר במונחים של החלפת נקודות ממד.

12 נקודת המבט יכולה להזיז את נקודת הממד, מאחר שלנקודת המבט יש, בנוסף ליכולת יצירתית ולהפעלת שיקולים, יכולת בחירה ופעילות עצמאית פוטנציאלית: ונקודת המבט, שמביטה בנקודות ממד, יכולה להשתנות ביחס לנקודות הממד שלה או לנקודות ממד אחרות או לנקודות מבט, וכך נוצרים כל היסודות שקיימים בתנועה.

13 כל אחת ואחת מנקודות הממד, בין אם גדולה או קטנה, היא מוצקה. והן מוצקות אך ורק משום שנקודות המבט קובעות שהן מוצקות.

14 נקודות ממד רבות מצטרפות זו לזו ויוצרות גזים, נוזלים או מוצקים גדולים יותר: כך מתקבל חומר. אבל הנקודה רבת-הערך ביותר היא הערצה, והערצה היא כל-כך חזקה שרק היעדרותה בלבד מאפשרת התמדה.

15 נקודת הממד יכולה להיות שונה מנקודות ממד אחרות, ולכן יכולה להיות לה איכות אינדיבידואלית. ונקודות ממד רבות יכולות להיות בעלות איכות דומה, ואחרות יכולות להיות בעלות איכות דומה משל עצמן. כך נוצרת האיכות של סוגי החומר.

16 נקודת המבט יכולה לצרף נקודות ממד לצורות, והצורות יכולות להיות פשוטות או מורכבות, ויכולות להיות במרחקים שונים מנקודות המבט, וכך יכולים להיות צירופים של צורות. והצורות מסוגלות לנוע, ונקודות המבט מסוגלות לנוע, וכך יכולה להיות תנועה של צורות.

17 ודעתה של נקודת המבט קובעת את השיקול של הצורות, את חוסר התזוזה שלהן או את תנועתן, ושיקולים אלה מורכבים מייחוס יופי או כיעור לצורות, ושיקולים אלה לבדם הם אומנות.

18 לפי דעתן של נקודות המבט, כמה מהצורות האלה צריכות להמשיך להתקיים. כך מתקבלת הישרדות.

19 ונקודת המבט אף פעם לא יכולה להיכחד; אבל הצורה יכולה להיכחד.

20 ונקודות המבט הרבות, שפועלות באינטראקציה, נעשות תלויות אלה בצורותיהן של אלה, ובוחרות שלא להפריד לחלוטין את הבעלות על נקודות ממד, וכך נוצרת תלות בנקודות הממד ובנקודות המבט האחרות.

21 מכך נובעת עקביות של נקודת מבט לגבי האינטראקציה בין נקודות ממד, ודבר זה, כאשר הוא מווּסת, הוא זמן.

22 וישנם עולמות.

23 אם כן, העולמות הם שלושה במספר: העולם שנוצר על-ידי נקודת מבט אחת, העולם שנוצר על-ידי כל נקודת מבט אחרת, העולם שנוצר על-ידי הפעולה המשותפת של נקודות המבט שמסכימות ביניהן להמשיך לקיים אותוהעולם הפיזיקלי.

24 את נקודות המבט לא רואים אף פעם. ונקודות המבט סוברות יותר ויותר שנקודות הממד הן בעלות-ערך. ונקודות המבט מנסות להפוך לנקודות העגינה ושוכחות שהן יכולות ליצור עוד נקודות ומרחב וצורות. וכך מתרחש מחסור. ונקודות הממד יכולות להיכחד, ולכן נקודות המבט מניחות שגם הן יכולות להיכחד.

25 כך מתרחש מוות.

26 צורות הביטוי של הנאה וכאב, של מחשבה, רגש ומאמץ, של חשיבה, של תחושה, של אהדה, ממשות, תקשורת, של התנהגות והתקיימות נוצרות באופן הזה, ונראה שהחידות של העולם שלנו נכללות בכך ומקבלות בכך תשובה.

27 beingness (מצב של התקיימות) אכן קיים, אבל האדם מאמין שישנו רק becomingness (מצב של התהוות).

28 מציאת הפתרון לכל בעיה שמוצגת בזאת היא קביעת נקודות מבט ונקודות ממד, שיפור המצב והתיאום בין נקודות ממד, ולפיכך בין נקודות מבט, והתיקון של שפע או מחסור בכל הדברים, נעימים או דוחים, על-ידי שיקום היכולת של נקודת המבט לאמץ לעצמה נקודות השקפה וליצור ולבטל את היצירה של נקודות ממד מכל סוג, להזניח אותן, להתחיל, לשנות ולעצור אותן על פי הדטרמיניזם של נקודת המבט. ודאות בכל שלושת העולמות חייבת להיות מושגת מחדש, שכן ודאות, לא נתונים, היא ידע.

29 לדעתה של נקודת המבט, כל beingness, כל דבר, עדיף על שום דבר, כל תוצאה עדיפה על שום תוצאה, כל עולם עדיף על שום עולם, כל חלקיק עדיף על שום חלקיק, אבל החלקיק של הערצה הוא הטוב מכולם.

30 ומעל לדברים האלה יכולה להיות רק העלאת השערות. ומתחת לדברים האלה ישנה הפעילות של לשחק את המשחק. אבל את הדברים האלה שרשומים כאן האדם יכול לחוות ולדעת. ויש אנשים שעשויים לרצות ללמד את הדברים האלה, ויש שעשויים לרצות להשתמש בהם כדי לסייע לאלה שנמצאים במצוקה, ויש שעשויים לרצות לנצל אותם כדי להפוך יחידים וארגונים לבעלי יכולת רבה יותר וכך יוכלו לתת לכדור הארץ תרבות שכדור הארץ יוכל להתגאות בה.

מוגש בענווה כשי לאדם
מאת ל. רון האברד
23 באפריל, 1953

הורד את הספר הלבן