I. הקדמה

אני חייב להבהיר שאני לא סיינטולוג. להפך, אני כומר מתודיסט עם ותק של מעל 40 שנה.1 אין לי שום מחויבות לאמונות ולעיסוקים המעשיים של סיינטולוגיה ואני עשוי להיות ביקורתי לגבי כמה מהם. אבל חופש דתי, שהוא חיוני לחברה דמוקרטית, הוא מענייני.

ב-1971 ניגשו אליי נציגים של סיינטולוגיה, כיוון שההתעניינות שלי במשמעות של דת היתה ידועה מתוך הכתבים שלי ומהתפקיד שלי כפרופסור ללימוד השוואתי של דתות באוניברסיטת לונדון. בחנתי את הספרות שנשלחה אליי וחשבתי שיהיה טוב להשיג מידע ממקור ראשון על-ידי כך שאפגוש נציגים של התנועה מספר פעמים ושאבקר במטה הבריטי שלהם.

אחוזת סיינט-היל, איסט גרינסטד, הוא בניין ישן ומוגדל עם שטחים מספקים אך לא נרחבים מאוד. הביקור שלי היה מאורגן אבל, כפי שקורה לעתים קרובות, הגעתי חצי שעה מוקדם יותר ויכולתי לשוטט סביב בעצמי במשך כמה זמן. משמועות על הסיינטולוגים, תיארתי לעצמי במידה מסוימת שיהיה שומר בכניסה, או אפילו כלבי שמירה, אבל הכול היה פתוח ונסעתי לחניית המכוניות מבלי שיבחינו בי. ואז נכנסתי לבניינים שבהם תלמידים עבדו, ראיתי כיתות פתוחות, ולבסוף נכנסתי לקפלה שהיתה כמו בניינים רבים של כנסייה חופשית.

תמונות של רון האברד היו במקומות רבים וטקסטים על הקירות כמעט והצביעו על הנוכחות שלו, כגון "אל תרוצו, אתם עלולים להיתקל ברון". כאשר המקהלה נכנסה לקפלה כמה מילים בולטות הופיעו במזמור התהלוכה שלהם: "האיש לבדו, גילה את הדרך". בזאת נשמע קול של דוגמטיות דתית. ייתכן שכמו הבודהא, תוענק לרון האברד סמכות על טבעית ואף יהפוך לאל, בתפקוד אם לא בתיאוריה. אבל יש מאמרים אחרים של אמונה אשר הולכים נגד הנטייה הזאת. שירות אחר-הצהריים של סופשבוע היה צפוף, עם אנשים מכל הגילאים, שהיו עליזים ונכונים לענות. מר ג'סטיס אשוורת' העיר ש-"היועץ הרוחני נתקל באנשים ואומר להם שלום" אבל זה שכיח בכנסיות של דתות שונות. היועץ הרוחני לבש צווארון כמורה ומעין צלב עם שמונה קודקודים, אבל אלו סמלים חיצוניים של דת, לא התוכן שלה. היו שם מזמורים, זמן של שקט שכלל תפילה, ודרשה אשר הזכירה את אלוהים כמה פעמים.

1. פרופסור פארינדר כתב את המאמר הזה ב-1977.

ב. המקום של אלוהים באמונה של סיינטולוגיה
הורד את הספר הלבן