חלק I: תצפיות

מספר תצפיות הופיעו שוב ושוב, באופן אחיד ובצורה בולטת:

1. סיינטולוגיה הפכה להיות מאוד חשובה בחייהם של המרואיינים. היא תופסת מקום מאוד מרכזי, ולכאורה מאוד קונסטרוקטיבי, באופן שבו הם מארגנים כעת את הרעיונות שלהם, את העבודה ואת התוכניות בחייהם. הרבה מהם נכנסו למשרה מלאה בסיינטולוגיה (כחברי צוות), ואלו שלא נכנסו מקדישים לרוב את החופשות או החופשים שלהם מעיסוקיהם היום-יומיים לקבלת הכשרה נוספת וייעוץ נוסף בסיינטולוגיה. כמה מהם נכנסו לעסקים פרטיים עם סיינטולוגים אחרים (מוזיקאי אחד ניגן בלהקה שכל החברים בה נעשו סיינטולוגים!).

2. סיינטולוגיה סיפקה לחלקם "דרך החוצה" מהתמכרות לסמים, אלכוהול, תסכול, חוסר מטרה, דיכאון, או תחושה של חוסר תוחלת – משימה שאינה קלה. (אדם צעיר תיאר את עצמו כ-"מכור לסמים", כאשר הוא הסתמך על פשע כדי לתמוך בשימוש כבד בסמים, אך הפסיק עם הפשיעה, מצא עבודה כדי לשלם עבור הקורסים שלקח בסיינטולוגיה, והפסיק עם הסמים בצורה מוחלטת. כמה אחרים דיווחו שהפסיקו עם הסמים לאחר שנאמר להם שלא יוכלו להמשיך בסיינטולוגיה כל עוד הם משתמשים בסמים.)

3. גורם מרכזי בהשפעה שהיתה לסיינטולוגיה עליהם הוא האמונה שהם "ישות רוחנית" אשר ממשיכה להתקיים ללא תלות בגוף או במיינד, ושכתוצאה מכך אין צורך לפחד מהמוות, שהוא למעשה עזיבת הגוף הנוכחי, אשר יוחלף בעתיד בגוף אחר.

4. הגישה שלהם כלפי סיינטולוגיה היתה לרוב מאוד פונקציונאלית: זה "עבד" עבורם בשיפור היכולת שלהם להתמודד עם בעיות היום-יום של יחסים בין-אישיים, תקשורת, מודעות עצמית וכו'. אפילו הפן ה-"רוחני" (מילה שלהם) קיבל נקודת מבט מעשית: "אם זה לא עובד עבורך, תשכח מזה". רק הנתונים שהוכיחו את עצמם מבחינת ההתנסות האישית של האינדיבידואל נחשבו כאמת, וחלק מהמרואיינים (עדיין?) לא הגיעו לרמה של גילוי הפן ה-"רוחני". (אדם צעיר העיר שהוא "שמע על" גלגול נשמות, אבל זה לא היה משהו שהוא מצא שימושי במיוחד או חשוב עבור עצמו.)

5. התהליך של "אודיטינג" (ייעוץ רוחני אשר בו המטופל מחזיק פחית מוליכה בכל יד, המחוברת ל-"אי-מיטר" [גשר ויטסטון] אשר מקליט שינויים במוליכות גלוונית של העור אשר מאמינים שהם קשורים לנושא בו עוסק הייעוץ) היווה גורם מרכזי בחוויה של סיינטולוגיה מבחינתם, וכמה מהם תיארו אותו כתהליך של "וידוי". נראה שהם מרגישים כי התהליך הינו מאוד תרפויטי, ושאדם לא יכול להטעות את האי-מיטר, ושדבר זה הופך את האודיטינג לעדיף מאשר צורות אחרות של ייעוץ רוחני.

6. אזכורים של "אתיקה" צצו בשכיחות במהלך הראיונות, אך לרוב ללא תוכן ברור או מוסכם.

7. אזכורים של אספקטים "דתיים" של סיינטולוגיה – הכנסייה, הסמכה דתית, לבוש דתי, הסמל הדומה לצלב וכו' – נראים שוליים לחלוטין. ("אה כן, עכשיו כשאתה מזכיר את זה, יש לנו שירות סופשבוע.")

8. אזכורים למייסד הסיינטולוגיה, ל. רון האברד, היו תכופים ומלאי הערצה, אפשר כמעט לומר "אדוקים": תמונות שלו נמצאות בכל מקום, הוא המחבר של רובו של מצבור החומר העצום שסיינטולוגים לומדים, בכל ארגון סיינטולוגיה שמור משרד עבורו, אשר הינו ריק ועם זאת מתוחזק היטב, אשר בו נמצא שולחן ועליו כובע ה-"קומודור" שלו בעל שזירת הזהב.

9. אזכורים של קשר לדתות קודמות ולדתות אחרות נעשו ברחשי כבוד, תוך חזרה על הנקודה שסיינטולוגיה אינה מתנגשת עם דתות אחרות, אלא פשוט מיישמת בפועל את מה שדתות אחרות מחשיבות כתיאוריה בלבד. כמה מהמשיבים אמרו שהם עדיין היו לותרנים או מתודיסטים, אבל כפי הנראה לא באופן פעיל כל-כך. רובם תיארו את עצמם בתור "סיינטולוגים" ולא כחסידים של דת (אחרת) כלשהי.

10. הרבה מהם דיווחו שהם היו לא מרוצים מדתות קודמות מכיוון שהם לא קיבלו תשובות מספקות לשאלות שלהם. לעתים קרובות אמרו להם במה להאמין אך הם לא חוו באופן ישיר את התשובות לשאלותיהם, וכך נשארו "מחפשים" עד שהם הגיעו לסיינטולוגיה, שם הם לא קיבלו תשובות ולא נאמר להם במה להאמין, אלא התאפשר להם לגלות את התשובות דרך החוויה האישית שלהם, אשר נראה כי סיפקה את הצורך שלהם. הם התייחסו באופן חוזר ל-"דינמיקה השמינית" ופחות ל-"אלוהים" או "ישות עליונה" אליה אדם מתייחס ב-"דינמיקה השמינית", אלא הבהירו שסיינטולוגיה לא מספקת הגדרה לאלוהים או תוכן ספציפי ל-"דינמיקה השמינית", ומשאירה זאת לאינדיבידואל לגלות אותם בעצמו.

11. כמה מהם דיווחו שהם ערכו טקס חתונה עבור סיינטולוגים אחרים או שהם עצמם התחתנו בטקס חתונה של סיינטולוגיה על-ידי אנשים המוסמכים לכך.

II. ממצאי בית-המשפט
הורד את הספר הלבן